"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לחשב יועמ"ש מחדש

היועצים המשפטיים הפכו לנציגי בג"ץ במשרדי הממשלה, במקום להיות נציגים מיומנים ומוכשרים שלה • לקראת הדיון בכנסת יצא קצפם של שופטים בדימוס על היוזמה • פרשנות

,עודכן
איילת שקד (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

לשרת המשפטים איילת שקד יתרון ייחודי על פני רבים מקודמיה בתפקיד. היא לא באה מעולם המשפט ולא עברה את מסלול ההכשרה המשפטי שנכבש ונסלל לאורך שנים רבות על ידי משפטנים ששייכים למשפחה מיוחסת שמתוכה נבחרים לבית המשפט העליון ולתפקידים בכירים בממשל, באקדמיה ובמכוני המחקר.

לקראת הדיון בכנסת באשר לאופן מינוי יועצים משפטיים במשרדי ממשלה, יצא קצפם של שופטים בדימוס על היוזמה. מטרת היוזמה היא לקבוע שהמינויים ייעשו באמצעות ועדת איתור שתגיש רשימת מועמדים לשר, כולל מועמדים חיצוניים.

מתוך הרשימה השר יבחר מועמד, כזה שיהיה מוסכם גם על היועץ המשפטי לממשלה. המתנגדים טוענים כי מדובר בפוליטיזציה של מינוי יועצים משפטיים. שופט בכיר מאוד בדימוס התראיין בכלי התקשורת וטען שמדובר בניסיון של שרים לקדם מינויים "משלנו".

ה"משלנו" של השרים פסולים וה"משלנו" של השופטים ועושי דברם בממסד המשפטי - כשרים למהדרין. אז מה הפלא שעו"ד דינה זילבר מבכירות הייעוץ המשפטי, מבחינה בין יועצים משפטיים שהם קונסיליירי של שרים, מושג הלקוח מעולם המאפייה האיטלקית לבין כאלה שהם משרתי האינטרס הציבורי.

כל מי שמבקש לבחון ולאתגר את המוסכמות של הממסד המשפטי, מיד הופך להיות כופר בעיקר, אויב הציבור ומסוכן לדמוקרטיה.

ההנחה הסמויה - ובמידת מה גלויה - של המתנגדים, היא ששרי הממשלה הם בסך הכל קבוצת עסקנים שמעוניינים לקדם את האינטרסים הפרטיים שלהם. השרים, לדעת המתנגדים, מוגבלים ביכולת להגדיר את טובת הציבור וזקוקים לפרקליטים מוכווני הממסד המשפטי, שידריכו אותם.

הגיע הזמן שגם במערכת המשפט יפנימו שכדי להצליח ולשרת את הציבור, שרים זקוקים למשפטנים שמאמינים במדיניות שאותה השר רוצה להוביל ולסייע לו בהגשמתה.

יועץ משפטי לא אמור להיות לעומתי לשר שאיתו הוא עובד. היועצים המשפטיים הפכו להיות נציגי בג"ץ במשרדי הממשלה במקום להיות נציגים מיומנים ומוכשרים של הממשלה מול בג"ץ. גם במערכת המשפט טוב לעיתים לחשב מסלול מחדש.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר