לא קל להיות מאמן במונדיאל, בטח לא זה של נבחרת אנגליה. מסיבת העיתונאים שנערכה אתמול לקראת המפגש מול פנמה במשחק שיפתח את סדרת המשחקים היום, הדגימה עם אילו דברים צריך להתמודד גארת' סאות'גייט עוד לפני שהוא בכלל חושב על המשחק או על היריבה. חדר התקשורת באצטדיון בניז'ני היה מלא עד אפס מקום כשהוא הגיע עם ג'ורדן הנדרסון לענות לשאלות.
הראשונה היתה מאינדונזיה בנוגע ל־VAR, השנייה מגואטמלה, שם ביקשו לדעת מה הסיבות שבגללן השחקנים האנגלים שותים מאטה דרום־אמריקני, ואחת האחרונות הגיעה מסין, היתה מסובכת וגרמה לכל העיתונאים לצחקק במבוכה.
סאות'גייט לא צחק. הוא הקשיב בריכוז, ניסה להבין, וניסה עוד יותר לתת תשובה מספקת. ההתנהלות שלו מול השאלות הביזאריות היתה זהה, וקשה היה שלא להתרשם מהנוכחות ומקור הרוח של המאמן בן ה־47 בטורניר הגדול הראשון שלו בתפקיד.
סאות'גייט באימון נבחרת אנגליה. "לא מצפה שהעיתונאים יהיו מעודדות שלנו" // צילום: רויטרס
הכי מרשים היה לראות אותו מתמודד עם מה שמכונה באנגליה פרשת "teamsheetgate", שבה הדליפה התקשורת תמונה ובה נראה ההרכב האנגלי למשחק. בשישי, סאות'גייט כעס על כך וגרם למהומה ברשתות החברתיות, אך אתמול חזר בו מדבריו. "אני לא מצפה שהעיתונאים יהיו מעודדות שלנו, אני מבין שהם עושים את העבודה שלהם ורוצים בהצלחתנו. מצטער אם מישהו נפגע". ככה, במשפט, סגר את הסיפור.
התקשורת האנגלית מאוהבת בסאות'גייט. "הוא איש מבריק ואמיץ", הסביר ג'ייסון ברט מה"דיילי טלגרף". מערכת היחסים עיתונות־מאמן תמיד היתה עקב אכילס בטורנירים גדולים, והנה הגיע מאמן חדש שמבין את העסק בצורה מושלמת.
מעבר להחלטות המקצועיות, ההיכרות עם השחקנים הצעירים והטיפול המלוטש בפרישה של וויין רוני, העיתונאים האנגלים מתרשמים מהיכולת שלו לתת להם את מה שהם רוצים. לפני שבועיים ארגן במחנה האנגלי יום פתוח לתקשורת. כמו באן.אף.אל או באן.בי.אי, הציב שעון גדול במרכז החדר, 45 דקות לראיין את השחקנים בסבבים. באותו אירוע חשף דני רוז את בעיות החרדה שלו, והמאמן התעקש שזה יפורסם.
סאות'גייט באימון נבחרת אנגליה. פרופורציות // צילום: אי-אף-פי
"הוא הבין כמה חשוב שאנשים יכירו את כל הצדדים של השחקנים", אומר ברט. גם את סיפור ראחים סטרלינג, קעקוע הרובה והאיחור למחנה האימונים סאות'גייט טאטא בשקט וביעילות. הוא הבהיר לתקשורת שזה לא מעניין והסביר לשחקן שאסור לפשל יותר. בלי עונש, בלי בלאגן.
הדבר הכי חשוב שעשה סאות'גייט הוא להציב בפני האנגלים פרופורציות. "הוא דורש מהשחקנים לנסות, לא לפחד, לא לחשוב על ההשלכות ולא לקבוע מטרות", מספר ברט, "הוא כל הזמן מזכיר להם את הפנדל שהחמיץ ביורו 1996 כדי שיבינו שהנורא מכל כבר היה". גם בהתאחדות מרוצים מההתנהלות השקולה של סאות'גייט, שצפוי להמשיך בלי קשר להישג של אנגליה בטורניר ברוסיה.
באמת מיוחד המאמן הזה, שהצליח להחזיק מסיבת עיתונאים שארכה 29 דקות, בלי שאף אחד ישאל אותו אם אנגליה יכולה להיות אלופה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
