"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צנח אל תהילתו

פליקס באומגרטנר עשה זאת: ספורטאי האקסטרים האוסטרי צנח אתמול מגובה של 39 (!) ק"מ - ובדרך גם עבר את מהירות הקול • אחרי 4 דקות ו-19 שניות באוויר הוא נחת על שתי רגליו • "לעיתים צריך לעלות הכי גבוה כדי להבין כמה אנחנו קטנים", אמר

,עודכן
צילום: רד בול // שברירי השנייה הראשונים של הקפיצה

דמיינו לרגע את המרחק בין תל אביב לנתניה, בין בית שאן לטבריה, בין חיפה לזכרון יעקב או בין אשדוד לרמלה. דמיינתם? כל אחד מהמסלולים האלה עדיין קטן יותר מהגובה שממנו צנח אתמול פליקס באומגרטנר. ספורטאי האקסטרים האוסטרי הפך אתמול לאדם הראשון שקפץ מגובה של 39 קילומטרים - כמעט פי ארבעה מגובה השיוט של המטוסים - בדרך להפוך לאדם הראשון ששבר את מהירות הקול מחוץ לכלי טיס.

חמש שנים של אימונים, בחסות משקה האנרגיה רד בול, הסתיימו אתמול כאשר באומגרטנר (43) נכנס לקפסולה באתר ההמראה ברוזוול שבניו מקסיקו והמריא אל הסטרטוספרה במהירות של כ-200 קמ"ש. במשך כשלוש שעות טיפס לגובה המתוכנן, ועלה אף לגובה של 39 ק"מ.

כשהגיע לגובה המתוכנן פתח באומגרטנר בסידרת בדיקות של חליפת הלחץ המיוחדת שהגנה עליו מהקור המקפיא של מינוס 70 מעלות. משהתברר שהכל תקין, שיחרר הספורטאי את חגורת הבטיחות, פתח את ברז בלוני החמצן, ובחושך כמעט מוחלט התייצב על קרש הקפיצה, עמד לרגע - וזינק.

48 שניות אחרי הזינוק הגיע באומגרטנר למהירות של 373 מטר לשנייה - בעוד מהירות הקול 344 מטר לשנייה - ולאחר מכן נפתח מצנח ראשון, מהסוג המשמש להאטת מטוסים בנחיתה במסלולים קצרים. בשלב הבא נפתח מצנח של צניחה חופשית, שאותו ניווט בקלילות עד לנחיתה ליד רוזוול.

אחרי 4:19 דקות באוויר נחת באומגרטנר על שתי רגליו, כרע על ברכיו והניף ידיים לאות ניצחון.

במסיבת העיתונאים אחרי הנחיתה אמר באומגרטנר: "כשאתה נמצא על גג העולם, אתה נעשה כה ענו. זה כבר לא קשור לשבירת שיאים, זה גם לא עניין של איסוף מידע מדעי. המחשבה היא רק על החזרה הביתה. לפעמים אנחנו צריכים לעלות גבוה במיוחד כדי להבין כמה קטנים אנחנו".

במהלך העלייה לסטרטוספרה וכל זמן הצניחה החופשית היה באומגרטנר בקשר מתמיד עם חדר המצב על כדור הארץ. אמו ישבה בחדר הבקרה והזילה דמעה. לאחר שהמצנח נפתח, קפצו כולם בתחושת הקלה. באומגרטנר שבר אתמול את השיא שקבע המנטור שלו, קולונל ג'ו קיטינגר משנת 1961, שקפץ מגובה של 31,333 מטרים במסגרת הפרויקט ההיסטורי Excelsior lll. קיטינגר, שישב בשולחן הבקרה ושוחח עימו לאורך המשימה, הפטיר למיקרופון: "לא הייתי יכול לעשות את זה טוב יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר