בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי צעיר מהצפון שגלש באומגה מעל נהר הירדן לפני כ-15 שנה, יפוצה בסכום של כמיליון שקלים על-ידי מפעילי האתר. זאת, לאחר שהכבל של האומגה נקרע, והוא נפל ונפצע.
התאונה התרחשה כאשר התובע היה בן 16. הוא הגיע עם חבריו לאתר "טופ-רופ" שמפעילות החברות "מרעולים, טיולים אתגר ונופש" והאגודה "קייקי כפר בלום". הנער עלה על המבנה שממנו יורדים באומגה, באורך כ-90 מטר, אל המים הסמוכים לגדה שממול.
במהלך הגלישה נקרע הכבל, והצעיר נפל ופונה לבית חולים. הוא סבל משברים ברגל שמאל, בעצם החזה ובאחת מחוליות הגב. בנוסף הוא עבר שני ניתוחים לקיבוע השברים, רגלו הושמה בגבס והוא התהלך עם מחוך מיוחד על חזהו ועל עמוד השדרה שלו.
הפצוע היה מרותק למיטה במשך שלושה חודשים. כשקם, הוא נאלץ להשתמש בכיסא גלגלים ולאחר מכן עבר לקביים, שבהם הוא נעזר עד היום – 15 שנים לאחר המקרה.
הצעיר הגיש נגד המפעילים תביעת פיצויים באמצעות משרד עו״ד קמחי פלד פוזנר שילה ושות׳, ובפסק הדין קבע השופט כי בעקבות התאונה, לצעיר נגרמה נכות בשיעור 23%. לדברי עורכי דינו של התובע, מדובר היה בנער צעיר שלפני התאונה היה ספורטאי פעיל, אבל בעקבות הפגיעה הוא הפך למוגבל ביותר, ולמעט שחייה שיקומית אינו יכול לבצע ספורט.
אחרי התאונה הופסקה פעילותה של האומגה. המועצה האזורית הקימה ועדת בדיקה, שבחנה את נסיבות התאונה וקבעה כי הכבל נקרע בנקודה שבה הוא יצא מהמים ובא במגע עם אוויר, מה שגרם להתרחשות תהליך שנקרא "קורוזיה", המביא להרס החומר.
"נעשה שימוש בכבל לא נכון" // צילום: Getty Images
מסקנות הוועדה הוגשו לבית המשפט, ולמרות דרישה של אחת הנתבעות לפסול אותו, החליט שופט בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את הדרישה ולקבל את מסקנות הדו"ח.
השופט, שמצא את מפעילי האתר כאשמים לנכות, טען כי נטל ההוכחה שמדובר ברשלנות מוטל עליהם – ולא על התובע. זאת, מאחר שלתובע אין אפשרות לדעת מה בדיוק קרה שם, וממילא אין מחלוקת שמישהו מהנתבעים התרשל. הנתבעים מצדם האשימו האחד את השני ברשלנות.
בנוסף לקבלת מסקנות ועדת הבדיקה קבע בית המשפט שנעשה שימוש בכבל לא נכון, שאומנם מתאים לשימוש באומגה מבחינת הגמישות והחוזק, אבל לא מבחינת המגע עם המים – מה שכאמור עשוי להביא להתרחשות הקורוזיה.
עוד קבע השופט כי מפעילי המקום התרשלו כשלא ביצעו בדיקה יומיומית לאיתור ליקויים בכבל. השופט הוסיף כי ביטוי מהותי לרשלנות היה בכך שהמדריכים במקום לא הכירו את הבדיקות השגרתיות שאותן חובה לבצע. אמנם, כך נאמר, המדריכים עברו הכשרה לסנפלינג ולחבלים, אך הם לא הכירו כלל את נהלי הבטיחות בכבלי מתכת.
"לו בוצעה שגרת בדיקות כנדרש, בדיקה יומית לאורך הכבל על כל חלקיו, כולל החלק הטמון באדמה, ניתן היה לזהות לפני התאונה את נזקי הקורוזיה שגרמו לקריעתו של הכבל", כך נכתב בפסק הדין. כאמור, לצעיר נפסקו פיצויים על סך כמיליון שקלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו