עבור סילבן אדמס, בעליה המשותף של קבוצת סייקלינג אקדמי הישראלית יחד עם רון בר און, הג'ירו ד'איטליה היה אירוע בלתי נשכח. חוויה חד־פעמית.
כשהוא ברומא, ממתין בקו הסיום לשבעת רוכבי האקדמי, אדמס עצר רגע בכדי לסכם את אירוע הספורט הגדול ביותר שנערך בישראל והוזנק בירושלים, נמשך בכאב עם פרישתו של גיא ניב והסתיים בהיסטוריה שנרשמה אמש, כשגיא שגיב הפך לישראלי הראשון שצלח גרנד טור.
מה ריגש אותי. "זה קל, העובדה שהג'ירו החל בישראל, בפעם הראשונה שגרנד טור יוצא מגבולות אירופה. היום הראשון בירושלים היה קסום עבורי, לעולם לא אשכח אותו".
מה העציב אותי. "הפרישה של גיא ניב. הוא סבל מווירוס בבטן, לא היה יכול לאכול, לא היתה לו אנרגיה להמשיך וראיתי אותו בוכה כשנאלץ לעצור את אופניו ולעזוב את המרוץ. זה בהחלט היה הרגע הכי עצוב עבור גיא ועבור הקבוצה שלנו".
רגע השיא. "גיא שגיב הפך לישראלי הראשון שמסיים גרנד טור, זה פנטסטי. זו היתה אחת המטרות העיקריות שלנו, זה ההישג הגדול ביותר שלנו".
היעד שהחמצתי. "הייתי רוצה לראות את רובן פלאסה (רוכב האקדמי) מסיים מקום אחד גבוה יותר ומנצח את הקטע ה־18, זה היה נותן אקסטרה למסע הקסום הזה. זה היעד היחיד שבעיניי לא עמדנו בו".
מה למדתי. "שהישראלים הם אוהדי הספורט הטובים בעולם, הם יצאו לרחובות וליוו ענף ספורט שהם בקושי הכירו, רבים מהם מעולם לא שמעו את צירוף המילים 'ג'ירו ד'איטליה' לפני כן. הם יצאו לרחובות בצורה מאסיבית, זה היה אירוע ענק עבור ישראל. למדתי הרבה על המדינה שלי ואין גאה ממני".
אל תקראו לנו קטנים. "צעדנו צעד גדול עם ההשתתפות בגרנד טור הראשון שלנו. עכשיו יש לנו ניסיון, התחרינו בכמה מרוצים גדולים נוסף על הג'ירו, והקבוצה הולכת ומשתפרת. נחתים רוכבים חדשים בשנה הבאה, נהיה אפילו טובים יותר, אנחנו בדרך הנכונה. גדלנו מקבוצה קטנה עם כמה רוכבים ישראלים להיות אחת הקבוצות המבטיחות בעולם".
לאן ממשיכים מכאן. "המטרה שלנו היא שהקבוצה תתחרה בטור דה פראנס. אמרנו את זה מההתחלה. עכשיו רכבנו בג'ירו, המרוץ השני הכי גדול בעולם, יש לנו שאיפות לעוד ואני חושב שאנחנו בדרך הנכונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
