היכן היה הרבי בחופשה האחרונה ומדוע אשת הרבנית לא יצאה מהמלון? החרדים מצהירים לא מעט שהם מחזיקים בסולם ערכים גבוה מזה שבחברה החילונית, ויש להם על מה להסתמך. אין תמונות עירום ולרוב גם אין מציצנות זולה. אולם אם אתם תוהים האם ישנה רכילות, התשובה היא חיובית, ובגדול. כל מי שפעם היה בקבוצת וואטסאפ חרדית יודע שתופעת "הנעייס", חדשות ביידיש, הינה אחד הדברים האהובים במגזר.
"ההערצה אצלנו היא כלפי רבנים, כי מבחינתו מדובר בדבר ערכי, לא באנשים בלי תוכן", מסביר שמואל הרמן, שעוסק בתחום בשנים האחרונות. הצלמים החרדים מתאמצים במיוחד להשיג תיעוד של הרבנים המוכרים בחברה, ואלו מופצים במהירות לעיתונים ולמגזינים, כמו גם לבלוגים ולקבוצות הוואטסאפ.
"רוב העבודה אצלנו היא בתקופת החגים, אז יש את האירועים המעניינים – לדוגמת "שמחת בית השואבה" שנערך בחול המועד סוכות עם הפקה ענקית. כמובן ישנם גם את הטישים הגדולים. בכל ערב יש אירוע בחצר חסידית כזו או אחרת בבני ברק, ירושלים ובערים אחרות".
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
כמו בחברה הכללית, גם כאן לא מעט מהתמונות מתואמות ומתוזמנות היטב. "זה ידוע שאנחנו מצלמים ולפעמים זה אפילו מתואם עם העוזרים של הרב או האדמו"ר. מדובר למעשה ביחסי הציבור של עוזרי הרב, והצילומים הם בפועל סטטוס מעמד", מסביר הרמן. "מי שאתה מסקר נחשב יותר בציבור החרדי והחסידי, כי אז רואים אותו ושומעים עליו. מדובר במעגל – אם מסקרים ומצלמים אותך אתה נהיה חשוב, ואתה חשוב גגלל שמסקרים אותך. לכן, ככל שיש יותר תמונות זה יותר טוב.
ישנם הבדלי מעמדות בולטים בין הרבנים. "הכי מעניין ומסקרן לצלם את גדולי הדור, ולהבדיל גם את הפוליטיקאים, למרות שהחינוך הוא בפירוש הערצה לחוכמה של הרב", הוא מציין ומספק אנקדוטה מעניינת: "הם יכולים לומר לי לפני האירוע "אנחנו נצעק עליך ונגיד לך לא לצלם, אבל תמשיך", אך מנגד "המון אדמו"רים לא מוכנים שיצלמו אותם ומתנגדים לזה. יש מקומות שממש יוציאו אותך החוצה אם תצלם במצלמה רגילה, בסמאטפון או בכל דרך אחר. פשוט אסור לצלם".
התמונות שמגיעות מצלמים נשלחות בתחילה למקום המרכזי – האתרים החרדיים, שם מתפרסמות כתבות על אירועים שונים. "כמובן שגדולי הדור והאדמו"רים הגדולים חשובים יותר ומסוקרים בתקשורת בצורה משמעותית כי הם הכי מעניינים". פורמט שני בחשיבותו הוא המגזינים בתשלום, שמפרסמים גלריות על גבי עמודים שלמים.
כך מתועדים הרבנים
"המגזינים נמכרים בחנויות על נייר כרומו, צבעוני, על גבי עשרות עמודים – במסגרות ובאפקטים של תמונות על עמודים. נמכרים עשרות אלפי עותקים מהמגזינים האלו. בחגים זה מטורף. היה עכשיו מהלך של איחוד בין מגזין שנחשב פחות רציני עם אחד העיתונים הגדולים, שמתייחס לעצמו כעיתון רציני ובעל תוכן עמוק. זה קרה מהסיבה הפשוטה שאנשים רוצים גם לראות דברים מעניינים ובהחלט גם תמונות מסקרנות".
ישנם לא מעט מגזינים, כשהמובילים הם "העולם החרדי" ו-"כל העולם כולו" בישראל, לצד "די וואך" ו-"די וועלט" בארצות הברית. בתחום זה נרשם גם חידוש. לצד האתרים החרדיים, מתפרסם גם שבועות תמונות בשם "חדשות 24 בדואר האלקטרוני ובעותקים מודפסים ברחבי ישראל.
במה זה דומה או שונה מהרכילות בעולם החילוני?
"יש דברים שדומים קצת לעולם החילוני אבל בגדול זה די שונה. אמנם זה דומה מבחינת עצם העובדה שיש בכלל סיקור כזה ועם מגזינים שמפרסמים, אבל זה גם מאוד שונה. העיתונים מציגים רק תמונות עם קצת כותרות ומילות הסבר ולא כתבות וראיונות. בנוסף, כרגע אין ערוץ מיוחד לתחום וגם לא יעסקו בנושא הרבה או יראו בצילומים הללו חשיבות מיוחדת. יש גם הסכמה שלא יצלמו נניח בקניות או סתם ברחוב אלא רק בצורה מסודרת באירועים. לכן זה לא כמו הפפארצי החילוני, שבמהותו חודר לשגרת המפרסם. לכן זה גם יוצר בעיות מבחינת הידוענים בציבור הכללי. אצלנו יש פרטיות וזה נעשה רק באירועים לצורך כתבה או העיתון ולמטרה מוגדרת וערכית. המטרה היא להפיץ את הדברים של רב או האדמו"ר מסוים, ובעצם את התורה. צריך לזכור שמי שחשוב בעולם החרדי זה התורה שהרבנים לומדים ומלמדים ודברי התורה שלהם ולא מה שהם עושים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
