התנאית שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן

בוועדת שמות רחובות בירושלים אישרו לפני מספר חודשים קריאת רחוב על שם הרבנית אסנת ברזאני, וחשפו מחדש את סיפורה של הרבנית בת המאה ה-16 שהפכה לסמל פמיניסטי לפני מאות שנים. ברזאני, בת למשפחת רבנים מקובלים ידועה בצפון כורדיסטן, נולדה באמצע המאה ה-16 והוכשרה על ידי אביה למלאכת הפסיקה והעיון. הבת לא אכזבה ועם הזמן הפכה לשם דבר, ושמה הלך לפניה כתלמידת חכמים חריפה. גדולתה בתורה אף זיכתה אותה בתואר "תנאית" ששמור לחכמי המשנה.

באחת האגרות ששלחה כתבה "בין ברכי חכמים גדלתי, מעונגת לאבי ז"ל הייתי. שום מעשה ומלאכה לא לִמדני אבי חוץ ממלאכת שמיים, לקיים מה שנאמר 'והגית בו יומם ולילה". ואכן, כשבגרה, שודכה על ידי אביה לתלמידו הבכיר הרב יעקב מזרחי, אך היה לו תנאי אחד: שתמשיך בלימוד תורה ולא תיאלץ לעזוב את בית המדרש לטובת טיפול במטלות הבית.

בתוך כמה שנים היא מונתה לתפקיד ראש ישיבה בכורדיסטן, תפקיד חריג לאישה באותם ימים, ובמקרים רבים גם היום. בנוסף נחשבה למשוררת ידועה וכתבה פיוטים גם בעברית. בנוסף להוראה, היא עסקה בניהול הישיבה, אך יחד עם זאת התקשתה בגיוס כספים וכדומה. עם זאת, ניהלה חליפת מכתבים עם נדבני הקהילות היהודיות השונות בכורדיסטן, ופנתה אליהם בבקשה שיתרמו כספים לישיבה שנקלעה לקשיים כלכליים חריפים.

על אף היותה אישה הנושאת במשרה גברית, ראו בה בני דורה סמכות רבנית לכל דבר, תלמידת חכמים ופוסקת הלכה. "התנאית" זכתה להכרה מקיר לקיר. "מורתי הרבנית", כתב לה החכם ר' פנחס חרירי, "אנו תמיד מזומנים לעבודתך ולשרתך באמונה תמימה". עדות נוספת לסמכותה ומעמדה בקרב יהודי האזור ניכרת בבקשתה של הקהילה היהודית בבגדד שתשלח להם רב מבני ישיבתה. "התנאית" נענתה לקריאה ושלחה לבגדד את בנה שמואל, הקרוי על שם אביה. משבגר הבן הוא התפרסם כגדול בתורה, כאמו וסבו.

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

יצויין כי זו לא הפעם הראשונה שבו יש ניסיון לקרוא רחוב על שם רבנית. התנגדות עלתה בעקבות רצון לקרוא בעיר רחוב על שמה של הבתולה מלודמיר, שנהגה להתעטף בטלית, להניח תפילין ולערוך סעודות לחסידיה. לבסוף התקבלה פשרה – שמה המלא נכתב – חנה רחל ורברמאכר, ולא הכינוי "הבתולה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו