השקט שממנו נהנה בשנים האחרונות הציבור הישראלי הוא לא מעשה קסמים. הוא מושג בעבודה קשה, יומיומית (ובעיקר בלילה), שמשלבת מודיעין ומבצעים שבקצה שלהם נמצאים לוחמים כמו חייל דובדבן שנפצע אתמול אנוש ליד רמאללה.
הפעילות הזאת אינה גלויה כמעט לישראלי הממוצע. לא בגלל שיש בה משהו סודי, אלא כי אין בה שום דבר חריג. מדובר ברצף של אלפי פעולות בשנה, שמתבצעות כבר שנים ארוכות - למעשה, מאז מבצע חומת מגן ב־2002 - מרגע שצה"ל החזיר לעצמו את השליטה המבצעית בכל שטחי יהודה ושומרון.
מדובר בטכניקת עבודה שזכתה לכינוי "כיסוח הדשא", שהרציונל שלה הוא שכדי להימנע מהתמודדות עם התארגנויות טרור גדולות ומסוכנות, כמו אלה שהיו אחראיות לפיגועים הקטלניים של האינתיפאדה השניה, צריך כל הזמן לעצור את המבוקשים כשהם קטנים, בראשית פעילותם, לפני שהם צוברים ניסיון (או מקסימום אחרי הפיגוע הראשון שלהם).
זאת גם היתה עילת הפעילות שבוצעה אתמול לפנות בוקר במחנה הפליטים אל־עמרי: מעצר שגרתי של פעילי טרור על סמך מידע שב"כ ובביצוע צה"ל. יחידת דובדבן היא אחד מקבלני הביצוע העיקריים של הפעילות הזאת. הרקורד שלה עמוס בפעילות מבצעית, חלקה מסובכת ומסוכנת, כשרק בשנה האחרונה היא היתה מעורבת ביותר מ־100 מעצרים ובסיכול מספר רב של פיגועים.
לרוב מסתיימת הפעילות הזאת בשקט. הכוח נכנס, עוצר ויוצא ללא התנגדות, וגם כאשר יש התנגדות, לעתים חמושה - היתרון האיכותי העצום של צה"ל מסיים כמעט תמיד את המבצע ללא נפגעים. האירוע אתמול היה חריג, ולא בגלל תקלה כלשהי; כאמור, מדובר בפעילות בעלת סיכון גבוה, ופלטת שמושלכת מגובה רב גורמת נזק משמעותי גם אם החייל שהיא פוגעת בו ממוגן כנדרש.
דובדבן עלתה באחרונה לכותרות בהקשרים שליליים - משחק בנשק שגרם למותו של לוחם ביחידה, והרים מסך מעל תופעה פסולה שהשתרשה ביחידה. לצד הטיפול הפיקודי העמוק שנדרש כדי למגר את התופעה, ובוצע בהנחית הרמטכ"ל, נדרש צה"ל לשמור על יכולותיה המבצעיות הגבוהות והייחודיות. הפעילות אתמול, למרות המחיר שלה, היתה חלק מכך, ואין לה תחליף; אם דובדבן (ודומותיה) לא יפעלו מדי לילה ביו"ש, אזרחי ישראל יפגשו מחדש את הפיגועים סמוך לביתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו