ניתן היה לצפות שגיבור־על מודע לעצמו כמו דדפול ישכיל להימנע מהמלכודות הידועות של סרטי המשך. ניתן היה לקוות שהוא ימצא את הדרך לכופף את החוקים ולהגניב כמה הפתעות חתרניות אל תוך הנוסחה. אבל לא. "דדפול 2" - שמגיע אלינו שנתיים לאחר שהחלק הראשון טלטל במקצת את הז'אנר בעזרת מנה מוגזמת של היפר־אלימות וחופן של בדיחות גסות - הוא בדיוק מה שהוא לא אמור היה להיות. רוצה לומר, גדול יותר, זחוח יותר, והרבה פחות מוצלח ומצחיק. כמו "איירון מן 2", בקיצור.
על כל פנים, בסרט הנוכחי דדפול (ראיין ריינולדס) מאבד את האישה שלו, נופל לדיכאון עמוק ונכנס לכלא. שם, הוא פוגש בנער מוטנט שמן וניו־זילנדי (ג'וליאן דניסון) ומחליט להפוך למגן שלו. לרוע המזל, ברנש רצחני בשם קייבל (ג'וש ברולין) בדיוק מגיע מהעתיד כדי לחסל את הילד, ורק דדפול יוכל לעצור אותו.
לא רק שהתבנית העלילתית הרעועה והמאוד לא מקורית הזאת משחקת את עצמה על המסך כמו "שליחות קטלנית 6", אלא שדדפול אפילו מרגיש צורך להדגיש את נקודות הדמיון בשלב מסוים (כשהוא קורא למישהו "ג'ון קונור"). אבל אין בהתבדחות הפנימית הזאת כדי להפוך את הסיפור למעניין או למלהיב יותר. אם כבר, להפך.
בין לבין, בחלק החלש ביותר של הסרט, דדפול גם מגייס לעצמו צוות של גיבורי על. אך החבורה הנ"ל - שמורכבת ברובה מאוסף של ריג'קטים מגוחכים ומיותרים - היא כמו בדיחה שחושפת את הפאנץ' ליין שלה כבר על ההתחלה. מה שהופך את כל שאר הבדיחה (הם ממש גרועים בלהיות גיבורים) לזמן שלא יושב לכם לעולם.
ג'וש ברולין, מצידו, שהיה אחת מגולות הכותרת של "הנוקמים 3" (שם גילם את תאנוס), אינו מצליח לשחזר את ההישג כאן. הוא אמנם נראה מגניב רצח (עם גלימה ויד רובוטית), אבל התפקיד שלו שולי בסך הכל, ונראה שריינולדס לא באמת רצה לחלוק את הזרקור עם עוד מישהו. תכלס, אפשר להבין אותו. אבל זה לא עוזר לסרט להיות טוב יותר.
מה שמביא אותנו לבדיחות עצמן. יש כאן לא מעט כאלה, וכאמור, חלקן אפילו טובות. אך רובן ככולן עוסקות בסרטים אחרים, ובעיקר בסרטי סופר־גיבורים אחרים (בדגש על סרטי האקס־מן והסרטים הכושלים של די.סי), ואחרי זמן מסוים גם זה מתחיל להימאס. גם כי חלק מהבדיחות האלה סופרו כבר בסרט הקודם (או בטריילר של הסרט הזה), אבל בעיקר מפני שהבינוניות הבולטת של "דדפול 2" מעלה את הסברה שאולי דדפול לא באמת צריך להיות זה שמספר אותן. כאילו, מי הוא בכלל? ומה הוא כזה מרוצה מעצמו?
בסופו של דבר, מלבד סצנת הקרדיטים רבת ההשראה שפותחת אותו, "דדפול 2" הוא סרט המשך נחות שנופל מהסרט הקודם בכל פרמטר. סצנות האקשן ממשיכות להיות מאוד אלימות. אך למרות מעורבותו של הבמאי דיוויד ליץ' ("ג'ון וויק"), הכוריאוגרפיה שלהן מרשימה פחות והן לא גורמות לאפקט המיוחל. ואם הסרט הקודם נתן את הרושם שהוא מתאמץ יותר מדי (בקטע הטוב), הרי שהסרט הנוכחי פשוט ננעל על הטון המתחכם שלו ויורה לכל הכיוונים, ללא הבחנה. פה ושם הוא פוגע. אבל רוב הזמן הוא מפספס. ככה הורגים פרנצ'ייז.
"דדפול 2" ("Deadpool 2"), במאי: דיוויד ליץ'. ארה"ב 2018
yishai.kiczales@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו