בין שתי ערים

מזרח ירושלים שקטה יחסית, לפחות בינתיים. שרים בממשלה שנחשפו השבוע לסקירה של גורמי מקצוע בעקבות העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, התרשמו שהמצב עשוי להיות זמני. הגורמים שהתבקשו למפות עבורם את מערך הכוחות והתרחישים האפשריים במזרח העיר - ציירו בפניהם שני תרחישים הפוכים בתכלית. השרים יצאו מבולבלים; מתברר שכל צד בוויכוח הגדול שמתחולל במזרח ירושלים בחודשים האחרונים רואה באירוע העברת השגרירות את ההוכחה לצדקת דרכו, ומתבצר בעמדותיו.

על הזרם האחד, הקיצוני, של האסלאם הרדיקלי, מעט קשה להרחיב את הדיבור. מטבע הדברים הוא אינו נוטה להתראיין; שפתו היא שפת האלימות, הפיגועים והטרור. האירועים בצפון, הבערה בגבול עזה והעברת השגרירות עלולים לעורר אותו מחדש.

מדובר בקשת רחבה של פלגים, תנועות וארגונים - מחמאס, דרך ג'יהאד ועד אזור החיוג של התנועה האסלאמית הישראלית (הפלג הצפוני). כולם חוסים תחת הכנפיים הרחבות של האחים המוסלמים וניזונים אידיאולוגית, וחלקם גם כספית, מארגונים טורקיים. החשש הוא שהשבוע שחלף יסמן בעבורם שוב את החזרה לאלימות וטרור. הדבר ייבחן כבר היום, יום שישי הראשון של חודש הרמדאן.

הדאגה רבה. ריכוז כה רחב של מודיעין והתרעות על אודות פיגועים אפשריים - בדגש על מרחבי התפר בירושלים ובחברון - כבר מזמן לא הצטבר במערכת הביטחון. קשת האזהרות נעה מפיגועי אווירה, סכינאות ודריסות ועד לפיגועי ירי חמים וחטיפות.

גם הר הבית שוב על הכוונת של ארגוני הטרור והמסיתים. "נאיר את אל־אקצא בדמנו, כי מה שמואר בדם לא ידעך לעולם", הבטיח אחד מדוברי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית שתועד על ידי גורמי ביטחון. גם בכיר חמאס חליל אל־חיה איים השבוע "להבעיר את ירושלים והגדה בתגובה לפשעים בעזה והעברת השגרירות לירושלים".

האש מלובה גם מכיוון טורקיה, זו שהחזירה השבוע להתייעצויות את שגרירה בישראל, והכריזה על שלושה ימי אבל על ההרוגים בגבול הרצועה. לא רק ארדואן מלהיט את הרוחות, אלא גם שליחיו ועושי דברו בירושלים. אלפי תיירים טורקים שוגרו לכאן בחודשים האחרונים כדי "להציל ולשמור על אל־אקצא"; עוד ועוד עמותות שמזרימות כספים לעיר העתיקה ולהר הבית מפזרות כאן כספים, והפעם גם בסיוע פעיל של חברי כנסת ערבים מישראל. ארדואן, שהולך ומעמיק את אחיזתו בירושלים המזרחית, מדבר על "טבח בגבול עזה", מזכיר את אל־אקצא השדוד ומבטיח: "ישראל תיתן דין וחשבון על מעשיה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא".

המשטרה, שתפרוס היום בירושלים 3,000 שוטרים, ערה לנעשה. היא תנסה לבלום ניסיונות להפוך שוב את הר הבית למכשיר מחולל אלימות, באמצעות העלילה הישנה והשקרית: עלילת "אל־אקצא בסכנה". היא יודעת שיהיה מי שינסה לעורר אותה מחדש.

אל מפת האיומים והארגונים המוכרים בבירה מצטרף בשבועות האחרונים ארגון חיזב אל־תחריר. הארגון פועל כבר שנים למען הקמת ח'ליפות מוסלמית שמרכזה בירושלים. בגרמניה ובעוד מדינות הוא הוצא אל מחוץ לחוק; לא בישראל. פעיליו הקהילו בחודשים האחרונים המונים, במסגרת עצרות שאורגנו בחצרות אל־אקצא.

מי שהאזין לדברים שנישאו שם היה יכול להתרשם שגם חיזב אל־תחריר, נמצא על סף מעבר מפעילות "דעוה" - שתפקידה להכשיר לבבות ולהקנות לציבור חינוך וערכים אסלאמיים - לפעילות מחאה אלימה ואולי אף לטרור.

זוכה לרוח גבית מהרשימה המשותפת. רג'פ טאיפ ארדואן // צילום: אי.אף.פי

51 שנים עושות את שלהן

אבל יש גם חדשות אחרות. הנה מזרח ירושלים האחרת שבה קיימים זרמי עומק שמחוללים תהליך הפוך: רבים מתושביה הערבים עוברים בשנים האחרונות תהליך של ישראליזציה. הם הגיעו למסקנה שהאינטרס מחייב אותם להשתלב במרקם העירוני; שהאינטרס שלהם הוא להשאיר את בירור המחלוקת על עתידה המדיני של העיר לימים רחוקים יותר, ולהתמקד בהשגת תקציבים מצמצמי פערים בין רמת התשתיות והשירותים בשכונותיהם לבין השכונות היהודיות של ירושלים.

מחקר מקיף שביצע המרכז הפלשתיני לדעת קהל בניהול ד"ר נביל קוקלי, אחרי הכרזת טראמפ על הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל, מלמד שכ־60 אחוזים מתושבי מזרח העיר מבקשים להשתתף בבחירות לעירייה באוקטובר הקרוב. רק 13 אחוזים סבורים שאין להשתתף בבחירות הללו.

תוצאות הסקר אינן מפתיעות. הן מלמדות כי מגמת "הישראליזציה" בקרב ערביי מזרח ירושלים מתעצמת. זוהי נגזרת של 51 שנות יחד בעיר אחת, ללא גבולות.

יותר ויותר צעירים ערבים מבקשים כיום ללמוד במוסדות אקדמיים ישראליים. לצורך כך הם זקוקים לתעודת בגרות ישראלית. מכוני לימוד במזרח העיר מכינים את הצעירים הללו לבחינת הבגרות הישראלית. עוד ועוד משפחות ממזרח ירושלים בוחרות היום לשלוח את ילדיהם ללמוד בבתי ספר שבהם נהוגה תוכנית הלימודים הישראלית: כ־5,500 כיום, לעומת פחות מ־1,000 עד לפני שנים אחדות.

הרבה יותר תושבים מזרח־ירושלמים מבקשים היום אזרחות ישראלית - כ־1,000 בשנה. רק כשליש מהם נענים. שיעורם היחסי של עובדי מזרח העיר בכמה ענפי תעסוקה הופך למכריע בגודלו ובחשיבותו.

התהליכים הללו מתעצמים, ועכשיו, לקראת הבחירות לעירייה, הם מקבלים גם ביטוי פוליטי. גרשון בסקין, מראשי IPCRI (מרכז ישראל פלשתין למחקר ומידע) ומי שיזם והפעיל ערוץ שיחות חשאי עם חמאס שסייע לשחרור גלעד שליט, מקים רשימה ערבית־יהודית משותפת.

הרשימה תתמודד בבחירות למועצת עיריית ירושלים. שותפו של בסקין הוא עזיז אבו סארה, יליד שכונת ואדי ג'וז שבמזרח העיר. אבו סארה שב עתה לעיר לאחר שהייה של כמה שנים בחו"ל, והוא ובסקין - ועוד עשרות פעילים - ביקשו פגישה עם אבו מאזן. הם מקווים לחלץ ממנו הסכמה להסיר את הווטו ארוך השנים של הממסד הפלשתיני על השתתפות ערביי מזרח ירושלים בבחירות המקומיות.

ריצ'רץ' יהודי־פלשתיני

אבו מאזן, שמצב בריאותו מעורער, שרוי עתה במצב רוח קרבי. לא בטוח שזה הזמן הנכון להניח על שולחנו בקשות כאלה. אולי משום כך בסקין לא ממהר לדחוק בו להשיב. בחודשים האחרונים יו"ר הרש"פ מחריף ומקצין את התבטאויותיו בסוגיית ירושלים; הרושם הוא שבאחרית ימיו הוא מבקש להוכיח, כמעט בכל מחיר ושפה, את נאמנותו לעניין שאותו הפלשתינים מחשיבים לליבת הסכסוך עם ישראל - ירושלים.

מבחינה זו, העברת השגרירות האמריקנית לעיר, "ההתנחלות האמריקנית" - מכנה אותה אבו מאזן - נפלה לידיו כפרי בשל. עבאס משתלח באמריקנים כמעט בכל הזדמנות. מעטים נתנו את ליבם לכך, אבל במהלך נאומו בפני המועצה הלאומית הפלשתינית ברמאללה לפני כשבועיים, אבו מאזן הבליט דווקא את המופתי הגדול, חאג' אמין אל־חוסייני, כמקור השראה לאש"ף. חוסייני, כך מקובל היום להניח, השפיע יותר מכל מנהיג פלשתיני אחר על עיצובה של האידיאולוגיה ששוללת את זכותה של המדינה היהודית להתקיים.

בסקין ער להלוך הרוח של יו"ר הרשות. "בינתיים", הוא אומר, "אנו חורשים את השטח. הרבה מאוד אנשים במזרח ירושלים מרגישים יתומים. יש דור חדש שלא מבין איך החרמת הבחירות אמורה להיטיב איתם. הם יודעים שהסטטוס של העיר לא יוכרע במועצת העיר. לעומת זאת, מועצת העיר היא שמחליטה על תקציבים למדרכות ולכבישים ולביוב ולגינון. המון צעירים אומרים שהפעם צריך להצביע; שהם יביאו את המשפחות שלהם להצביע".

בסקין מבהיר כי "בראש הרשימה יעמוד פלשתיני. אני אהיה מספר 2, ואחרינו בשיטת הריצ'רץ', פלשתיני ויהודי לחלופין. יהיו גם נשים. גם חילונים, גם חרדים. כרגע אנו דואגים להגדיל את מעגלי התמיכה בנו. אנו גם דואגים בערוצים שונים, למנוע איומים ופגיעות במועמדים שלנו שירוצו בבחירות הללו. איננו רוצים לסכן את חייהם. מאבו מאזן איננו מצפים לתמיכה. רק שלא יפריע".

בסקין מכיר את ההיסטוריה. במערכות בחירות קודמות אוימו ציבורים ומועמדים שביקשו להשתתף בבחירות העירוניות על ידי חמאס, פת"ח וארגונים אחרים - והורתעו מכך. במערכות בחירות קודמות, למעט אחת (זו של 69'), הצליחו ארגוני הטרור לטרפד השתתפות משמעותית של ערביי מזרח ירושלים או התמודדות של רשימות ערביות בבחירות העירוניות. רק אחוזים ספורים מהמצביעים הערבים פקדו את הקלפיות. שיעור ההצבעה הזעום ביטא היעדר הכרה בשלטון הישראלי ובמעשה איחוד העיר.

אולי הפעם זה יהיה אחרת, אם כי בסקין חושש שחנוכת שגרירות ארה"ב השבוע בעיר תקצין את עמדות הרחוב הפלשתיני ותרחיק את חלומו מלהתגשם. לטווח מעט יותר ארוך, הוא מקווה, הרחוב יבין שריצה למועצה היא צעד נכון. לרשימה המשותפת כבר יש שם: "אל־קודס - ירושלים".

"הרבה אנשים במזרח העיר מרגישים יתומים". גרשון בסקין // צילום: ליאור מזרחי

טיבי מחכה למשקיעים

אלא שלא רק בסקין פעיל ברחוב המזרח־ירושלמי. טורקיה, שמובילה את המחאה נגד העברת השגרירות, נוכחת שם מאוד. אחמד איידין, סגן יו"ר הפרלמנט הטורקי, ביקר בתחילת החודש בירושלים ובהר הבית. ח"כים מהרשימה המשותפת בכנסת ישראל ופעילים מרכזיים של התנועה האסלאמית הישראלית חוברים לטורקים בעניין זה.

הנה אירוע שחלף מתחת לרדאר התקשורתי שאותו חושפת כאן תנועת "לך ירושלים": בסוף אפריל התקיים בטורקיה כנס שנועד לגייס כספים למען חיזוק האחיזה המוסלמית והפלשתינית בירושלים. ח"כ אחמד טיבי, שהיה הנואם המרכזי באירוע, אמר שם: "ירושלים מחכה למשקיעים ערבים... כדי לחזק את איתנותה של ירושלים כבירת המדינה הפלשתינית העתידית". ואאל יונס, ח"כ נוסף מהרשימה המשותפת, דיבר ברוח דומה. אוסאמה סעדי, ח"כ לשעבר מאותה מפלגה, דיבר אף הוא על "העצמת אנשינו בירושלים".

200 אנשי עסקים מ־28 מדינות השתתפו באירוע, שאורגן על ידי איגוד אנשי העסקים הטורקי־פלשתיני, בשיתוף עם שגרירות פלשתין בטורקיה ואנשי עסקים פלשתינים מהפזורה הפלשתינית ומירושלים. בין ההחלטות שהתקבלו: "הקמת קרן השקעות שתגייס 100 מיליון דולר לטובת ירושלים הפלשתינית" ו"מימון בנייה ושיפוץ בעיר העתיקה באמצעות הבנק האסלאמי".

האירוע הוא עוד פריט בתצרף שחשפנו כאן ב"ישראל השבוע" בסדרת פרסומים לפני כשנה: עמותות טורקיות, חלקן ממשלתיות, מזרימות מיליוני דולרים כדי לחזק את האחיזה הפלשתינית בעיר העתיקה ובאזורים הסמוכים להר הבית.

מאור צמח, יו"ר "לך ירושלים", העביר את המידע החדש שברשותו לשר לענייני ירושלים, זאב אלקין. צמח אומר שחוקריו מזהים פעילות אזרחית וכספית נרחבת במזרח ירושלים דרך העמותות הטורקיות, ובראשן "טיקא"; "הפעילות עוקפת את המערכת הישראלית. היא נועדה לקעקע את הריבונות הישראלית במזרח ירושלים. זה התעצם עם הכרזת טראמפ על הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל ולקראת העברת השגרירות". מדינת ישראל, מעריך צמח, מתקרבת לנקודת זמן שבה יתבקשו החלטות בנושא הטורקי. השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, רמז השבוע שדיונים ובירורים בכיוון זה כבר מתנהלים בתוך המערכת.

גם ד"ר אהוד רוזן מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עוקב אחר המהלכים של טורקיה באמצעות עמותות שונות, בפרט מאז ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל. אחד הגילויים החדשים שלו נוגע לארגון בשם "פידר", הפועל מטורקיה ומקושר לבכירים במפלגת השלטון של ארדואן.

"פידר" עוסק ישירות בעניין הפלשתיני", אומר רוזן, "ואף משתף פעולה עם ארגון ה־IHH, שמזוהה עם האחים המוסלמים והתפרסם בעקבות משט המרמרה. בין השאר, פידר חתם על הסכם שיתוף פעולה עם מוסד "אל־קודס" הבינלאומי שבראשו עומד שייח' קרדאווי, המנהיג הרוחני של האחים המוסלמים. שני הארגונים הסכימו לשתף פעולה בענייני ירושלים ואל־אקצא, ו"להביא את קולם של אנשי ירושלים לטורקיה".

פידר אף שותף לקמפיין בינלאומי נרחב המתנהל כעת ברשתות חברתיות ובמסגרות פוליטיות לטובת ההפגנות שמציינות "70 שנה לנכבה". את הקמפיין מובילים פעילים שמזוהים עם האחים המוסלמים. לפני שבוע הם ניהלו בטורקיה את הפגנות התמיכה בצעדת השיבה, זו שהסתיימה השבוע בעשרות הרוגים ובמאות פצועים.

ובירושלים מתכוננים לקלוט שגרירויות נוספות. משרד החוץ מנהל מגעים עם לפחות עוד שש מדינות ששוקלות להעביר את שגרירותן בישראל לירושלים (לצד גואטמלה ופרגוואי שכבר הודיעו על העברתן). הנה הרשימה: רומניה, סלובקיה, צ'כיה, הונדורס, הפיליפינים ופנמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו