דמי מזונות ומשמורת משותפת: כל מה שצריך לדעת

בשיתוף ברק רום

ברגע שבני הזוג מחליטים להתגרש, עולה השאלה עם מי יישארו ילדיהם הקטינים. היום יותר ויותר זוגות מחליטים לנהל משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שוויוניים וכמעט שוויוניים של כל אחד מן ההורים עם ילדיהם, דבר אשר מאפשר לילדים ליהנות “משני העולמות”.

במציאות העכשווית, שני ההורים דומיננטיים בחיי ילדיהם ולוקחים חלק פעיל בחינוכם ובגידולם, בגני הילדים, בבתי הספר, בתחומי הלמידה השונים, בחוגי ההעשרה ועוד.

מתי יש לקבוע משמורת משותפת?

1. קיימים מקרים שבהם שני ההורים משכילים להבין כי חרף החלטתם להתגרש, טובת ילדיהם המשותפים דורשת כי שניהם יישארו בחיי הילדים. במקרים כאלה לרוב מחליטים ההורים לחתום על הסכם גירושין כולל, המסדיר את כל המחלוקות שביניהם, לרבות עניין המשמורת. במקרה זה בתי המשפט ובתי הדין נוהגים לאשר את ההסכם בלי להיכנס לעובי הקורה ולבדוק את מסוגלות של מי מההורים, תוך ההנחה כי הילדים נשכרים מנוכחות של שני ההורים בחייהם, כפי שהיה נהוג ערב לפני הגירושין.
2. שעה שהצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה בכל הנוגע למשמורת ילדיהם, לרוב מוגשת לבתי המשפט ובתי הדין תביעה למשמורת וקביעת הסדרי שהייה. בהליך מסוג זה, ערכאה שיפוטית ממנה עובד סוציאלי לסדרי דין, אשר יקיים שיחות עם כל אחד מההורים, מפגשים של כל אחד מהם עם הילדים, וזאת בכדי להתרשם מהאינטראקציה ביניהם. עובד הסוציאלי הוא זה שייתן המלצות לבית המשפט בכל הקשור למשמורת והסדרי השהייה.

במאמר מוסגר, יצוין כי אם בעבר קיום תקשורת תקינה בין שני ההורים היה תנאי הכרחי למשמורת משותפת, כיום המצב הוא שונה, שעה שיותר ויותר שופטים ודיינים פוסקים משמורת משותפת, גם בהעדר תקשורת תקינה - משמורת מחולקת אשר כל מטרתה לשמור על נוכחות שווה של ההורים בחיי הקטין, אך יחד עם זאת על הפרדה ביניהם בשל המחלוקות.

גובה דמי המזונות במשמורת משותפת

ביום 19/07/17 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, בהרכב של שבעה שופטים בעניין חבות במזונות הקטינים. בפסק דין זה נקבע שכאשר מדובר בילדים בגילאים 15-6, שני ההורים יישאו במזונותיהם בהתאם ליכולתם הכלכלית, ובתנאי שהורים חולקים משמורת פיזית משותפת.

נקבע במפורש שמזונות הקטינים בגילאים אלו הינם מדין צדקה, חובה שחלה על שני ההורים בהתאם להכנסותיהם מכל מקור שהוא. מדובר בקביעה מהפכנית, כשבעבר היה נהוג שהאב חייב באופן אבסולוטי במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו, ורק הוצאות נוספות חולקו בין שני ההורים בהתאם להכנסותיהם בפועל, בלי ליתן דעת אם מדובר במשמורת משותפת עם זמני שהות שווים או לאו.

חשוב לציין כי בתי משפט לענייני משפחה החלו ליישם הלכה זו ואף נתנו לה פרשנות רחבה יותר. לדוגמה, בית המשפט לענייניי משפחה בתל אביב השופטת שפרה גליק קבעה כי בבחינת מזונות ילדים בגילאים 15-6 יש להביא בחשבון את הכנסות הפנויות של שני ההורים וכן חלוקת זמני השהות ביניהם ולא רק במשמורת משותפת.

פסק הדין של בית המשפט העליון בא לתקן מציאות מעוותת, שבה אבות רבים נאלצו לוותר על משמורת משותפת בשל הצורך לשלם מזונות גבוהים לידי האם שעה שבזמן שהילדים שוהים במחיצתם, עליהם לשאת בהוצאותיהם באופן מלא.

אין לשכוח שכל מקרה ונסיבותיו, ובתי משפט נוהגים לבחון כל מקרה לגופו.

בשיתוף ברק רום