"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הודעת טראמפ - שלב חדש בעימות עם איראן

החלטת טראמפ מבשרת שלב חדש בעימות הגובר בין איראן ארה"ב וישראל • לא בטוח שביטול ההסכם יוביל את איראן להסכים לוויתורים בעקבות הלחץ הכלכלי

,עודכן

הודעת הנשיא טראמפ על פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין אינה סוף הסיפור. הנשיא התנער אמנם מההסכם, אך לא הבהיר כיצד בכוונתו למנוע מאיראן להפוך בעתיד למדינה בעלת יכולת סף גרעינית־צבאית.

פרישת ארה"ב מההסכםמציבה בפני איראן שלוש אפשרויות עיקריות. היא יכולה להבליג ולדבוק בהסכם חרף הודעת הנשיא. רמז לאפשרות זו ניתן השבוע בנאומו של נשיא איראן רוחאני, שהכריז כי ארצו עשויה להישאר בהסכם גם אם ארה"ב תפרוש ממנו, ובתנאי שתקבל את הערבויות הנחוצות ממדינות אירופה.

תגובה אפשרית נוספת היא חידוש חלק מפעילויות הגרעין שהוקפאו בעקבות ההסכם, בעיקר בנוגע להעשרת אורניום. אפשרות שלישית ומרחיקת לכת היא פרישה איראנית מהאמנה הבינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). חוגים רדיקליים באיראן עשויים לתמוך באפשרות זו, אך סבירותה קלושה ביותר, לכל הפחות כל עוד איראן ממתינה לראות מה תהיה תגובת שאר המדינות החתומות על ההסכם.

תומכי ביטול ההסכםסבורים כי החלטת הנשיא טראמפ תוביל להגברת הלחץ הכלכלי על איראן ותאלץ אותה להסכים לוויתורים משמעותיים. אלא שאין כל ערבות לכך. איראן אינה חסינה מלחצים, והסכמתה לשוב לשולחן המשא ומתן בהשפעת הסנקציות ולקבל על עצמה מגבלות מעידה על נכונותה להגמיש את עמדותיה בתגובה ללחץ. אך נכונות המשטר לסטות ממדיניותו תלויה בהערכתו את הסיכונים וההזדמנויות הניצבים בפניו.

המשטר האיראני, ובראשו המנהיג חמינאי, רואהבהחלטת טראמפהוכחה לתפיסתו הבסיסית שתוכנית הגרעין היתה רק תירוץ של המערב ללחוץ על איראן, לבודדה ולהחלישה כדי להכשיר את הקרקע לשינוי המשטר בטהרן. לתפיסתו, יכולת סף גרעינית צבאית היא "תעודת ביטוח" הכרחית להישרדות המשטר, וספק אם יסכים לוותר על האופציה הגרעינית גם מול לחץ צבאי או כלכלי.

חמינאי סבור כיום יותר מתמיד כי שיפור כלכלי אפשרי רק באמצעות "כלכלת התנגדות", שעיקרה הפחתת התלות האיראנית בגורמים זרים. הלחץ הכלכלי, אשר לצד גורמים נוספים מזין את פוטנציאל המחאה באיראן, צפוי אמנם להתגבר, אך מוקדם להעריך אם יהיה בו די כדי לרכך את מדיניות המשטר בסוגיות הנתפסות בעיניו כחיוניות לביטחונו הלאומי ולעצם שרידותו.

בכל מקרה, גם אם תצליח ארה"ב לגייס את תמיכתן של שאר המדינות בהחרפת משטר הסנקציות, מדובר בתהליך ממושך שאינו מבטיח תוצאות בעתיד הנראה לעין. קריסת ההסכם אף עשויה להקל על המשטר במאמציו לגייס את תמיכת חלק מהציבור נגד המערב, שיוצג כנושא המרכזי באשמה להחרפת המצוקות הכלכליות.

בסיכומו של דבר, החלטת הנשיא טראמפ מבשרת שלב חדש בעימות הגובר בין איראן לארה"ב ולישראל. ראוי, עם זאת, לזכור כי קריסת ההסכם מבלי שגובשה לו חלופה וללא אסטרטגיה יעילה למניעת המשך התגרענותה של איראן עלולה להציב את הקהילה הבינלאומית, ובכלל זה את ישראל, בפני מציאות בעייתית אף יותר מזו שנוצרה בעקבות ההסכם.

הכותב הוא מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי ומהפורום לחשיבה אזורית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר