חלון הזמנים לתגובה האיראנית נפתח

הנשיא טראמפ הצהיר אתמולשאין איראן אחרת. שכל מי שהאמין באפשרותה להשתנות, לנהוג אחרת, לכבד הסכמים - חי באשליות; שנגד המשטר האיראני יש רק דרך אחת לנהוג – בכוח, ואם זה לא מצליח – בעוד יותר כוח. השיטה הזאת נוסתה בעבר, אבל לא עד הסוף. העולם הטיל סנקציות על איראן, אבל ברגע האחרון – במקום להטיל עליה סנקציות משתקות, שיביאו לנסיגתה המוחלטת מתוכנית הגרעין שלה – הוא נסוג לטובת הסכם מחורר וזמני, ששתי סוגיות חשובות נשמטו ממנו: תכנית הטילים האיראנית (הפלטפורמה לנשיאת ראשי הנפץ הגרעיניים) ותמיכתה של איראן בטרור באיזור.

טראמפ כרך את כל אלה ביחד, כדי להצדיק את החלטתו שלא לשחק יותר ב"נדמה לי" עם איראן. הוא לא פירט מה יהיו צעדיו הבאים, אבל אם אכן ילך "עד הסוף", הוא יקלע לדילמה לא רק את איראן אלא גם את חמש המדינות האחרות שחתומות על ההסכם (רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה, שהשקיעו מאמץ רב, וכושל, בניסיונות לשכנעו שלא לסגת מההסכם). סנקציות משמעותיות על איראן יכללו לא רק נכסים של המשטר, אלא גם סחר עימו. המשמעות היא שתאגידים בינלאומיים, שזממו על חוזי עתק באיראן, ייאלצו לבחור בינה לבין סחר עם האמריקנים, ובחירתם תהיה ברורה.

התוצאה המקווה היא שאיראן תידחק לפינה. כלכלית, היא כבר נמצאת שם: הריאל האיראני בקריסה מתמשכת ולתושבים אין כסף לחיות. אזרחית, היא עדיין לא שם; אמנם היו באיראן הפגנות נרחבות לפני כמה חודשים, שדוכאו בברוטליות בידי המשטר, אבל המסה עוד לא יצאה לרחוב נגד השלטון. טראמפ הביע בנאומו תקווה שזה יקרה כעת, סביר שהמשטר יעשה הכל כדי להפנות את זעם הרחוב החוצה – כלפי ארה"ב וישראל – ולא פנימה.

הנשיא דונלד טראמפ // צילום: רויטרס

הכרזת טראמפ צפויה לקלוע את איראן לשתי מערבולות פנימיות. הראשונה, בין הקיצונים למתונים, שהובילו את ההסכם בתקווה לעתיד כלכלי משופר, שלא הגיע; והשניה, כתוצאה מכך, כיצד לפעול כעת. סביר שנשמע איומים רבים מטהרן, אבל ספק אם היא תשתולל עד כדי ניסיונות לפרוץ אל יכולת גרעינית צבאית. מהלך כזה לא רק יצדיק את הצעד האמריקני, אלא גם יאחד סביבה מחדש קואליציה בינלאומית שעשויה, בשונה מהסיבוב הקודם, גם לנקוט בפעולות צבאיות.

טוב תעשה ישראל אם תתבונן בהתפתחויות האלה מהצד. טראמפ ייצג אמש את עמדותיה באופן מושלם, והלהג הבלתי־נגמר של שרי הממשלה לא תורם דבר מלבד הגברת מפלס החרדה בציבור. ממילא, יש כעת לישראל עניינים בוערים יותר: התגובה האיראנית הצפויה בעקבותיה תקיפת הבסיסים שלה בסוריה, המיוחסת לישראל. המהלך האיראני הושהה עד כה בהמתנה לבחירות בלבנון ולהצהרת טראמפ, וללא שני הכבלים האלה עלולה איראן לפעול באמצעות המיליציות השיעיות בסוריה שסרות למרותה.

בצה"ל מעריכים שחלון הזמנים לתגובה כזאת נפתח אמש, ולכן גם הוחלט על פתיחת המקלטים ברמת הגולן ועל העלאת הכוננות בכמה מערכים, ואפשר להניח שגם התקיפה שיוחסה אמש לישראל קשורה לצעדי המנע האלה. לא ברור אם בכך שובשה התוכנית האיראנית, שביקשו לשגר טילים ורקטות לבסיסים ברמת הגולן; הכדור חוזר כעת למגרש האיראני, שסביר כי עדיין תבקש נקמה אבל בבלי לדרדר את האיזור למלחמה. מדובר במשחק רגיש באש, ולא רק כי קשה לשלוט בתוצאות התקיפה ובתגובה הישראלית, אלא כי כל פעולה איראנית – בוודאי בפרופיל גבוה – תציג אותם כמקור הרוע באיזור, תיתן לגיטימציה לתגובה ישראלית רחבה ותצדיק עוד יותר את החלטתו של טראמפ.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!