קשה עם הגשם? כששלג ירד בחג השבועות

סופת הגשמים שתקפה אותנו במפתיעאומנם מסיבה נזק וחוסר נוחות, אולם מתברר שהתופעה כלל אינה חריגה, ובספרי החסידות שנכתבו לפני עשרות ומאות שנים מתועדים אירועים מסוג זה, ואף קיצונים יותר. בספרים שונים מצויין כי לפי היהדות והקבלה מדובר דווקא בזמן מיוחד, שבו יש שעת ברכה בעולם. בתקופה, שמכונה "בין פסח לעצרת", גשם אף נחשב לסימן טוב על פי חלק מהפרשנים.

הסגולה הזו מופיעה בגמרא במסכת שבת: "כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו" כלומר: כל שיקויי הרפואה מפסח ועד שבועות הם מעולים. על זה כתב הרב משה סופר שמכונה החת"ם סופר: "דהיינו חודש אייר ונרמז בפסוק "כי אני ה' רופאך". פרשנים חסידיים אחרים כמו רבי צבי ישראל שפירא מדינוב שמכונה ה"בני יששכר" הדגישו שהברכה היא דווקא בגשם שיורד בחודש אייר.

סגולת הגשמים היורדים בין פסח לעצרת מופיעה גם בספר "נופת צופים" שכתב אחד מגדולי החסידות, רבי פנחס מקוריץ. "הגשמים שמן פסח ועד עצרת הם רפואה גדולה מכל התחלואים, שאין לך רפואה כמוהו בכל הרפואות, והיינו לעמוד על הגשם ולגלות קצת את ראשו בכדי שירד הגשם על ראשו, וגם לפתוח את פיו בכדי שירד הגשם לתוך פיו מימין", כתב הרב. הוגה חסידי אחר כתב: "שהגשם היורד באייר הוא רפואה גדולה לכל התחלואים שאין לכך רפואה כמוה בכל חנויות הרפואות".

בין ההסברים ההלכתיים נחשפות תופעות מזג אוויר חריגות למדי. הרבנים מציינים כי ירדו בעבר שלגים בחודש אפריל, ואפילו בחג השבועות שמסמל את ראשית הקיץ. הרב יהויוסף שוורץ, מראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה, ציין בספרו 'תבואות הארץ' שנדפס ב-1845 שבחודש סיון תקי"ד (1754) ירד שלג כבד בירושלים. השלג הכבד שירד סביב נצרת גרם למותם של כעשרים וחמישה אנשים והתמיד בירושלים עד חודש סיון. הוא כותב כי "וכמעט לא נמצא מנין בבית הכנסת פה עיר הקודש בחג השבועות, כי בלילה ההוא ירד השלג כל כך עד שלא יוכל כמעט איש לצאת החוצה בשחרית עת התפילה".