יצחק דרקסלר, לוחם חרדי שנפצע באורח אנוש במלחמת יום הכיפורים, נפטר השבת מסיבוכים שגרמו לו פציעתו. בנו הודיע על פטירתו עם צאת השבת. הלווייתו תתקיים ביום ראשון בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
דרקסלר, שלמד במוסדות חרדיים, התגייס לצה"ל ושירת בפלוגה שבה היה גם הסופר חיים סבתו, שכתב לאחר מכן את הספר "תיאום כוונות". עם תחילתה של מלחמת יום כיפור הוא הוקפץ לרמת הגולן במסגרת שירות המילואים שלו. הוא שובץ בצד המזרחי של רמת הגולן, באזור שבו לחמה חטיבה 188, שספגה אבדות קשות.
"התחלנו להילחם, אך לאחר זמן מה פגע בנו פגז והטנק החל לבעור", סיפר על נסיבות פציעתו. דרקסלר חולץ במהירות מתוך הטנק אך הוא נשרף בכל חלקי גופו בצורה קשה ביותר, והועבר לבית החולים רמב"ם בחיפה. חבר צוות נוסף מהטנק, אותו הוא לא הכיר, נהרג, ומכיוון שהוא היה באותם ממדים ולא היו עליו מסמכים, זיהה אותו חבר של דרקסלר כדרקסלר עצמו, ובמשך כיממה נחשב דרקסלר, הפצוע קשה מאוד, כחלל צה"ל.
הרופאים הצליחו להציל את חייו של דרקסלר, אך פציעותיו ליוו אותו שנים ארוכות, הן במראה החיצוני שלו והן בבעיות רפואיות שנגרמו על ידי הכוויות. "במראה החיצוני אני לא יכול להסתיר את הפציעות ואני גאה להיות מהעילית של בחורינו. מדובר באות כבוד וחזרתי לאחר מלחמת יום כיפור לצבא, ואפילו נלחמתי במלחמת שלום הגליל. אני חושב שאלו שנהרגו הצילו את ארץ ישראל. הם לא הלכו כצאן לטבח כמו ההורים שלנו בשואה", אמר בעבר.
לפני מספר ימים אושפז בבית החולים לאחר שחווה הידרדרות במצבו, 45 שנה אחרי המלחמה. ביום השואה עדכן בנו, חזי, על מצבו. "אבא מונשם ומורדם בטיפול נמרץ. מצבו קשה מאד. 45 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים גופו נאבק בפציעה מקרב עם צבא סוריה במלחמת יום הכיפורים".
חזי התייחס לאיומים האמריקנים בתקיפה בסוריה, שהתממשו לפנת בוקר, וכתב כי מדובר מבחינתו במעין סגירת מעגל. "אומרים שהלילה ארה"ב תתקוף בסוריה. בעיניי זה גם סוג של נקמה פרטית בצבא שגרם לאבא להיות עכשיו בין חיים למוות. אבל גם אמירה לעולם שעל טבח עם אסור לשתוק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
