בקרמלין לא הזילו דמעה על הפגיעה באיראנים

בבוקרו של יום שני, זמן קצר אחרי הפגיעה בבסיס 4־T, מיהר משרד ההגנה הרוסי לייחס את התקיפה לצה"ל. עם זאת, לא הושמע כל גינוי כלפי ישראל. התגובה הרשמית היחידה - האמירה של שר החוץ לברוב - היתה עמומה ומרוסנת. אף בתוכניות המלל של הטלוויזיה הרוסית, שנחשבות לשופר השלטון, לא נטפלו לישראל והרבו לציין שלמדינה היהודית יש חשבון ישן עם איראן ועם חיזבאללה, שמסביר את התקיפה. על הפגיעה המדווחת באיראנים, ששהו בבסיס 4־T, במוסקבה לא הזילו דמעה. רוסיה ואיראן משחקות ביניהן משחק מורכב, שכל צד בו מנסה לנצל את הצד השני. חיבה אין ביניהן, גם לא ברית. רק צירוף אינטרסים טקטי.

הסיבה למהירות שבה רוסיה נקבה בשם המדינה התוקפת, ברורה. יום לפני התקיפה, כאשר החלו להתברר ממדי ההתקפה הכימית המיוחסת לאסד והושמעו האיומים של ארה"ב וצרפת להעניש את הקצב מדמשק, הרוסים דאגו להזהיר שפעולת העונשין נגד אסד תגרור את תגובתם. "הגילוי" שישראל עומדת מאחורי התקיפה שחרר את הרוסים מן ההכרח להגיב. מהלך הדברים מדגים מחדש את עומק ההבנות שירושלים השיגה מול מוסקבה וממחיש את חופש הפעולה שממנו נהנית ישראל בהגנה על האינטרסים שלה.

לרוסיה יש מספיק בעיות בוערות, והיא לא תרצה להוסיף עליהן גם את העימות מול ישראל. הרוסים מרגישים שהלחץ על עמדותיהם הולך וגובר בכל החזיתות - באוקראינה, בסוריה וכן בחזית המאבק על דעת הקהל, שם מוצגת רוסיה שוב ושוב (החל משימוש בסמים ממריצים בספורט ועד לפרשת הרעלת המרגל בבריטניה) כגורם בעייתי, תוקפני וחסר יושר. גם התקווה הרוסית ל"עסקה הגדולה" עם טראמפ, שתביא להכרה ברוסיה כמעצמה, הכזיבה.

הסנקציות החדשות מצד ארה"ב, שעל החלתן הוכרז לאחרונה, עלולות להביא לפגיעה משמעותית בכלכלה הרוסית. יעדי הסנקציות הם אישים וחברות שנסמכים על שולחנו של פוטין, ואלה כבר סופגים את המכות הראשונות, אולם הנזק יהיה רחב יותר. ביום הראשון שלאחר הכרזת הסנקציות הבורסה של מוסקבה נפלה ביותר מ־10 אחוזים, וזאת רק ההתחלה. לרוסיה אין נשק כלכלי שבו היה אפשר להגיב כדי להסב נזק דומה למדינות המערב. אך גם להשאיר את הפגיעה ברוסיה בלי תגובה אי אפשר, הרי זה יהרוס את התדמית של פוטין כמנהיג עוצמתי ונחוש הן בעיני מי שירא ממנו במערב, והן בעיני מי שמעריץ אותו מבית. לכן הקרמלין ימשיך להעלות את עוצמת המתיחות המילולית עם המערב, ויפעל כנגדו בזירות השונות.