המדינה שתקפה את שדה תעופה T4 ניצלה את הבוקה ומבולקה בסוריה ופגעה באינטרס המשותף של סוריה ואיראן. ארה"ב כבר התנערה מאחריות, רוסיה סימנה את ישראל - והכיוון בשאלת מי התוקף די ברור.
בדומה למה שנכתב במאמר הקודם מאתמול, האירוע שלפנינו מאשש מספר סוגיות, הראשונה שבהן היא שאמריקה לא מתריסה מול רוסיה.
אומנם טראמפ צייץ אמש בבוטות הרגילה שלו מול רוסיה, איראן וסוריה, אך מיהר להסיר את ידיו מהתקיפה הלילית. מדוע? דיבורים לחוד ומעשים לחוד.
היעדר טביעת האצבע בתקיפה מרמזת שיש הגיון רב שהיא בוצעה על ידי מדינה כאן באזור - אחת שיש לה סיבה טובה. הרוסים שולטים היטב במרחב האווירי - והם אמרו את שלהם (שישראל היא זו שתקפה).
מדוע הרוסים יצאו בהצהרה הזו?
כנראה שפוטין לא אהב בלשון המעטה את התקיפה הזו, וההצהרה היא מסר: "עד כאן, הימנעו מלהתעסק איתי". המשמעות היא שמרחב הגמישות של ישראל הצטמצם. סביר להניח שאף אחד לא ירצה לעצבן עוד יותר את הדוב הרוסי.
נותרנו אם כן עם שאלת המוסר כנגד השימוש הסורי בנשק כימי. מיום ליום אנו מבינים שאף אחד לא מתכוון לעסוק בכך. חלק ממצעד האיוולת האנושי שברברה טוכמן כתבה עליו לפני שנים.
לאן פוטין וטראמפ לוקחים את המזרח התיכון?
כמו שזה נראה טראמפ שם את המטרה על איראן. המינויים האחרונים שלו, ובייחוד מינויו של הייועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון מספרים את הסיפור - איראן כמו צפון קוריאה, במרכז נקודת המכוון האמריקנית.
נותר רק להמתין ולגלות אם טראמפ ימשיך לצייץ או שמא הציוצים יהפכו למעשים. כמו שזה נראה לעת עתה, טראמפ לא יעז להתעמת עם פוטין, ומכאן שיהיה גבול להסלמה.
ניתן להעריך שבהסכם הגרעין יוכנסו שינויים על דעת המעצמות, אך אל תצפו לראות טילי שיוט אמריקנים בשמי טהרן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו