ההגדה מדברת על ארבעה בנים. ברוב המשפחות ה"בנים" משוכנעים שכשמדברים על "החכם" מתכוונים לבן שלהם ואילו "הרשע" הוא של בנה של בת הדודה, או מקסימום של השכן. ברור...
גם בעולם היין הדברים דומים לפעמים - כל אחד בטוח שהיין שלו הוא הכי הכי. והיקב השני? "לפני שנים, הצליח לו פעם אחת ולא יותר". היקב בצפון משוכנע שהוא "הכי אירופי מבחינת הגובה ומזג האוויר". הרי יהודה? "ברור שאנחנו, כי זה אזור היין הקלאסי והקדום של ישראל", וכן הלאה.
אבל כדאי להבין שארבעת הבנים הם כולם הילדים שלנו. לכל אחד מאיתנו יש רגעים חכמים יותר, תמימים או מרושעים יותר.
זה מה שיפה בארץ - בשטח כרמים מצומצם (כ־55 אלף דונם כרמי יין בכל הארץ, לעומת יותר ממיליון דונם רק באזור בורדו שבצרפת!), קיים שוני מיקרו־אקלימי מובהק בין אזור לאזור, שבא לידי ביטוי באופי היין - וכולם מוצלחים בדרכם. ישראל כל כך קטנה, ולמרות ההבדלים, כמעט בכל מקום שמישהו ייטע גפן - הוא יקבל תוצאות טובות. כולם היו בניי, כולם היו יינותיי.
קיבצנו נבחרת ממיטב היינות שהושקו לקראת החג, מצפון ועד דרום. המלאכה היתה קשה כי יש לנו יופי של יינות, ורבים וטובים נשארו בחוץ.
נבחרת היינות של "ישראל היום":
