ארבעה על ארבע

בחופשת פורים האחרונה, כשרובנו הסתובבנו מחופשים ועברנו ממסיבה לעדלאידע ובחזרה, משפחת רוטשטיין ממגדל העמק ברחה למקום הכי טבעי עבורה - הטבע. זה התחיל בטיול באזור מצוקי דרגות ומשם לסוף שבוע באזור בית גוברין. בין חג לחג הם מטיילים גם בשבתות, ולא פלא שהחברים מכנים אותם בקריצה "המשפחה המטורפת".

יפה (47) היא יו"ר סניף ויצו במגדל העמק בהתנדבות ועובדת לפרנסתה בחברת היי־טק במחלקת הדרכה, יובל (50) עובד בחברת קדם הנדסה ומנופים, והילדים הם ליאב (12.5) ורותם (10.5). "אנחנו אף פעם לא בבית בשבת", אומרת יפה, ויובל מוסיף: "לפעמים מפתה לצאת לטיול באמצע השבוע, אז אנחנו מוותרים לילדים על יום בבית הספר. אין משהו שהשטח לא יכול ללמד אותם, ותאמיני לי שהאהבה הזו מדביקה גם אותם וגם את אלה שקרובים אלינו". 

יפה ויובל מתנדבים פעם בשבוע במסגרת עמותת "גיבורים קטנים" ומוציאים את ילדי החינוך המיוחד לטיול ברכבי ארבע על ארבע - והילדים מצטרפים בסבב, כל אחד בתורו. "אנחנו מתים על השטח", אומר רותם, "מצידנו לישון כל יום בתוך שק שינה מתחת לכוכבים". יפה: "הם לא מכירים משהו אחר, הם נולדו לזה. מגיל קטן הם בשטח. תגידי להם בית מלון - ותראי איך יגיבו.

"אנחנו מנויים לרשות הטבע והגנים. חרשנו את כל 56 האתרים, כולל הלינה בשטח בחניוני הרשות. הקמתי בפייסבוק קבוצה בשם 'מטיילים עם יפה' לפני כחודשיים, וכבר יש מאות חברים וגם קבוצת ווטסאפ. יש קבוצת 'מטיילים עם יפה קשקשת' ויש 'מטיילים עם יפה שקטה', רק תבחרי. ומאיפה מוצאים זמן לכל? אני יודעת לנצל יפה מאוד את הזמן שלי. זה לא בא על חשבון אף אחד". 

החיבה לטיולים התחילה עוד הרבה לפני שהגיעו הילדים. "זו אהבה שהתחילה אצל שנינו אחרי שהתחתנו", מספר יובל, "זה היה לפני 19 שנה, אחרי שהכרנו דרך ה־ICQ ולאט־לאט זה התפתח וגדל. היום המצב הוא ששנינו מכורים לשטח ויפה גם מכורה לקבוצות. היא יכולה להתעורר בבוקר, להחליט שמטיילים, לשחרר הודעה בווטסאפ בשעה שמונה בבוקר, ושלוש שעות לאחר מכן שמונה ג'יפים מחכים לנו, משפחות עם ילדים, מוכנים לתזוזה".

לפעמים יפה בוחרת מסלול, לפעמים יובל, ולפעמים גם הילדים זורקים רעיון וכולם זורמים. "לרוב אני זה שבוחר את המסלולים ואת היעדים לפי כלי הרכב שמצטרפים אלינו", אומר יובל, "יש קבוצות אחרות שמעלות מסלולים מעניינים ואז אני מאמץ". 

בתור משפחה מנוסה, יש להם טיפ חשוב לפני שיוצאים לדרך. "אנחנו לא מוותרים ולא מתפשרים על הבטיחות", אומרת יפה, "אנחנו מצוידים בערכות חילוץ והצלה. היתה פעם שאחד הרכבים לא הצליח לעלות את ההרים - ומייד שלפנו את הערכה וגררנו אותו עד לחילוץ הסופי. אני חברה בקבוצת 'תופעת טבע', שבה חברים יותר מ־10,000 חברים שמטרתה לעזור לאנשים להיחלץ, לאתר נעדרים, זאת לצד פעולות חברתיות כמו שיקום החופים והטבע בכלל - אז הצד הזה מבחינתנו מאוד אקוטי וחשוב. כולם מחויבים להתנהג בהתאם, ולא להוציא החוצה מהחלון את הראש או את הידיים בזמן הנהיגה. מי שמתנהג בצורה פראית, מוצא מהקבוצה. חד־משמעית. חיי אדם לפני הכל, וזו לא קלישאה". ואחרי הבטיחות, רותם מעיר ש"לא מוותרים על אוכל, נשנושים ומוזיקה טובה לדרך". 

היעדים המועדפים על הרוטשטיינים הם בעיקר בדרום, "כי אנחנו אוהבים לנסוע והרבה", אומר ליאב. ההורים מזכירים את אזור צפון ים המלח ומנזר מר סבא, שהפתח שלו נמצא באזור A, וצופים עליו מצלע ההר מכיוון מדבר יהודה, כשבאמצע זורם נחל קדרון.

רותם מוסיף לרשימה את מכתש רמון: "אני אוהב לראות את הסרט על אילן רמון במרכז המבקרים שעל שמו, ושבסוף הסרט נפתחים הווילונות באולפן ההקרנה ורואים את כל המכתש". ליאב: "אני הכי אוהב לצפות בכוכבים כשיש את המטאורים במדבר יהודה. זה בחאן בארות שנמצא גם במכתש מצפה רמון וצופים בים המטאורים נופלים. ממש מרגש". 

במהלך הנסיעה חלוקת התפקידים בין הילדים ברורה: ליאב, המכונה "ויקיפדיה מהלכת", אחראי למידע בכל אתר שמגיעים אליו. "הוא מחונן אמיתי. לומד בכיתת מופ"ת", גאה בו האם ומוסיפה: "תשאלי שאלה על חורבן בית שני, על מבצע הוריקאנה - כל נושא שתעלי הוא מייד יידע לענות". 

רותם: "אני נותן את הקטע החברתי, שומר על הילדים הקטנים ועושה בייביסיטר לחברים שמצטרפים, עוזר למבוגרים לבשל". 

הנסיעות יחד מגבשות את המשפחה, ולמרות גיחות לחו"ל מדי פעם הם מעדיפים שבילים כחול־לבן. "בחנוכה היינו כולנו ברומניה, בשלג, אבל הכי אנחנו אוהבים את הארץ", אומרת יפה, "אין כמו הארץ שלנו לטייל. מה יותר מלכד משפחה ממסע בבוץ? זה בדיוק מה שעשינו לפני שבוע בנחל חרוד. היינו בחושה במצוקי דרגות. שום הילטון ושום שרתון לא מחליפים את הביחד שמגיע עם הלינה בשטח, את השעות הארוכות של הנסיעה בדרכים. אין טלוויזיה, אין אינטרנט, מנותקים מהעולם. אחלה זמן איכות עם משפחה ועם החברים. אנחנו מדברים הרבה, צוחקים, מספרים בדיחות, משחקים".

ואם תשאלו אותה, אין לה כוונה לעצור. "תרשמי - אני, יפה רוטשטיין, חיה את הרגע כאילו זה הרגע האחרון בחיי", היא אומרת, "וכשאלך לעולמי יאמרו, 'היא עשתה חיים ונהנתה'". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו