מכרז הקרקעות בכפר ורדים נעצר; ח"כ זחאלקה: "אפרטהייד מובהק"

סערה ציבורית בעקבות חשיפת "ישראל היום" כי המועצה המקומית כפר ורדים החליטה לעצור את שיווק הקרקעות בשלב ג', עם היוודע תוצאות המכרז הראשון של רשות מקרקעי ישראל, שלפיו מחצית מרוכשי 120 הקרקעות ששווקו במכרז הינם ערבים. 

כזכור, בשבוע שעבר פרסמנו כי הוויכוח הנוקב שהתעורר בין התושבים הביא את ראש המועצה, סיון יחיאלי, לשגר איגרת לתושבים שבה הדגיש כי כל אזרח מוזמן להתגורר בכפר ורדים וכי זוהי הנורמה החוקית והערכית לקיים שוויון זכויות חברתי ללא הבדל דת, גזע או מגדר. 

יחד עם זאת, ראש המועצה כתב כי כפר ורדים הוא יישוב בעל צביון יהודי, ציוני וחילוני. בסיום האיגרת הצהיר ראש המועצה כי "ברמה הפרקטית אנחנו מחויבים לחוק, לזכויות האזרח וגם לאינטרסים של תושבי כפר ורדים. אם לא נדע, בעזרת המדינה, לתת מענה מאוזן דמוגרפית שיבטיח המשכיות לצביונו של היישוב, נעצור את השיווקים עד שנדע לתת לעצמנו תשובה חוקית ונכונה מבחינה קהילתית". 

הפרסום עורר זעם רב מצד אנשי ציבור ערביים והמטה למאבק בגזענות. בין היתר פורסם בתקשורת מידע חדש לכאורה, שלפיו גם המכרז שתוצאותיו כבר פורסמו בשבוע שעבר יבוטל. ח"כ ג'מאל זחאלקה, יו"ר סיעת הרשימה המשותפת, אמר כי "מדובר במעשה אפרטהייד מובהק, טענות ראש המועצה שיש לשמור על צביון היישוב זהות לגמרי עם הטענות שנשמעו בדרום אפריקה. מדובר בהחלטה לא חוקית ובהתבטאות גזענית של ראש המועצה, שבמקום לברך את התושבים החדשים שזכו במכרז הוא שולח מסרים של הפחדה והסתה"
זחאלקה הוסיף כי "ההחלטה להקפיא את המכרז היא במסגרת התפיסה האנטי־דמוקרטית העומדת ביסודו של חוק הלאום ושל חוק וועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים. הבעיה היא לא רק עם גזענים קטנים, אל בעיקר עם הגזענים הגדולים בממשלה ובכנסת. כל אלה שבאו לגור בגליל ידעו שגרים שם אזרחים ערבים, ומי שלא רוצה לגור עם ערבים יכול לבחור מקום מגורים אחר. הקרקע שייכת במקור לכפר תרשיחא, וזו חוצפה גזענית למנוע ממשפחות ערביות לגור בה".

ראש המועצה יחיאלי מסר בתגובה כי "ראשית נעמיד עובדות על דיוקן: כבר היום מתגוררות בכפר ורדים למעלה מ־50 משפחות של בני מיעוטים והיישוב כולו קיבל אותן בברכה. בניגוד לפרסומים השקריים ולניסיונות ההטיה של הדיון למחוזות לא רלוונטיים, איש לא ביטל את המכרז שהתפרסם בשבוע שעבר ולפיו מחצית מהזוכים ערבים, דרוזים וצ׳רקסים. מה שדווח לצערנו עיוות את המציאות. תפקידנו כמועצה לאזן בין מרחב גדול של שיקולים, שלעיתים מתנגשים. כן, נידרש להכריע בין שמירת אופי היישוב, על כלל הקבוצות בתוכו, לבין מחיר הגדילה וההתפתחות - אך נכריע רק לאור העובדות ותוך קשב לעמדות האחר. אוי לנו אם הפכנו למדינה בה לקיים דיון בין חלופות הופך אדם לגזען".