"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההיסטוריה של תרגילי הקדמת הבחירות

החל משנות ה-70, דרך "התרגיל המסריח" ועד עידן נתניהו, דברי ימי הפוליטיקה הישראלית רוויים בתרגילי הקדמת בחירות • לצד הצלחות, חלקם הסתיימו בפיאסקו

,עודכן
צילום: לע"מ // שמעון פרס ויצחק רבין

ב-1963 כשבן גוריון פרש מראשות הממשלה הוא הותיר את התפקיד בידי לוי אשכול – מי שהיה נאמנו בימי פרשת לבון הסוערים של הכנסת הרביעית. עד מהרה פרצו חילוקי דעות קשים בין השניים בעניין פרשת לבון שהתעוררה מחדש ביוזמת "הזקן".

אשכול זכה במאבק בינו לבין קודמו במרכז מפא"י. בן גוריון פרש מהמפלגה והוביל בבחירות 1965 את רפ"י שזכתה בבחירות לכנסת השישית בעשרה מושבים. זמן רב לפני הבחירות הבאות ב-1969 נטשו תשעה מחברי רפ"י את בן גוריון והצטרפו למפלגת העבודה.

בן גוריון נותר בודד. הוא התמודד פעם נוספת בבחירות ב-1973, הפעם בראשות הרשימה הממלכתית, שזכתה בארבעה מושבים בלבד.

בשלהי 1976 נקט ראש הממשלה יצחק רבין בסדרת מהלכים שהביאו להקדמת הבחירות לכנסת השמינית. הוא פיטר שרי מפד"ל שנמנעו בהצבעת אי אמון בעניין חילול שבת כביכול, בעת קבלת מטוסי F15 הראשונים ביום שישי ה-10.12.76. לאחר מכן התפטר רבין מתפקידו, דבר שגרר את הקדמת הבחירות.

אין ספק שאחת הסיבות המרכזיות להקדמת הבחירות היה החשש מכרסום קולות המערך על ידי תנועת ד"ש החדשה, אליה הצטרפו דמויות בולטות של אנשי "המחנה". במהלך מערכת הבחירות הוצפו העיתונים בפרסומים על פרשות שחיתות לרוב. רבין עצמו, שכבר היה ראש ממשלת מעבר, השעה עצמו גם מתפקיד זה בעקבות פרשת חשבון הדולרים. ב-17.5.77 התרחש המהפך. המערך איבד את השלטון ומנחם בגין הרכיב את הממשלה. "התרגיל המבריק", כינה שמעון פרס בלעג את המהלך לאחר שנכשל.

רבין גמל לפרס בכינוי"התרגיל המסריח"שהדביק ליוזמתו של פרס לפרק את ממשלת שמיר, בה השתתפה גם מפלגת העבודה. בעקבות המהלך שיזם פרס, נפלה ממשלת שמיר בהצבעת אי האמון המוצלחת היחידה בתולדות מדינת ישראל ב-15.3.1990.

כפי שפרס קיווה, הנשיא חיים הרצוג הטיל עליו את הרכבת הממשלה. אך פרס נכשל בניסיונו ובסופו של דבר הוטל תפקיד הרכבת הממשלה על ראש הממשלה המודח יצחק שמיר שהצליח במלאכתו.

היה זה אחד משני המקרים הבודדים בהם מי שמונה על ידי הנשיא כמרכיב הממשלה נכשל בתפקידו. המקרה השני היה הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על ציפי לבני בידי שמעון פרס – הפעם כנשיא. כזכור גם המקרה הזה, שנכשל סופית באוקטובר 2008, הסתיים בבחירות שבהן אבדה קדימה את השלטון.

ראוי לזכור את התרגילים שנכשלו. בצדם היו גם תרגילים מעטים, כגון פירוק הליכוד על ידי אריאל שרון, שעלו יפה.

פרופ' אברהם דיסקין הוא ראש בית הספר למינהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר