העצמה אישית

שלום ילדה. אני כותב לך את המכתב הזה בדיוק ביום האישה 2018. אני מתאר לעצמי שיש סיכוי שאת שואלת את עצמך מה זה "יום האישה" (וגם מה זה מכתב, אבל זה סיפור אחר), הרי בדור שלך אישה וגבר הם כבר בטח יצורים שווים לחלוטין, וכל יום יכול להיות יום הגבר או יום האישה או סתם יום חמישי.

אבל רק למקרה שהעולם עדיין נשלט ברובו על ידי גברים שבקושי שולטים בעצמם, הנה כמה דברים שמאוד חשוב לי שתזכרי, ולא משנה בת כמה את.

כשהיית קטנה מאוד אהבת להגיד "אני מחליטה!" לא תמיד קיבלנו את זה, במיוחד לא כשזה היה בבוקר, כשמאחרים לגן ואת מתעקשת ללבוש את המעיל הוורוד כי הוא מתאים למכנסיים הכחולים, למרות שהוא פחות מתאים לזה שבחוץ אוגוסט.

אבל האמת, שאת באמת מחליטה. ואל תשכחי את זה לרגע, כי במהלך החיים את תפגשי לא מעט גברים שינסו להחליט בשבילך: מה ללמוד, במה לעבוד, ואפילו מה ללבוש. זה בדיוק הרגע לחזור להיות הילדה העקשנית שהיית, להגיד להם "אני מחליטה!" ולעשות מה שבא לך.

אם הם אומרים לך שמשהו "לא מתאים לנשים" - זה כנראה כי הם פוחדים שאישה תעשה אותו הרבה יותר טוב מהם. אם הם אומרים לך שמשהו "לא בשבילך" - הוא כנראה לא בשבילם, ואם הם אומרים לך ש"זה רק לטובתך" - תהיי בטוחה שזה רק לטובתם.

תזכרי שיש בעולם הזה אנשים כל כך קטנים, שהדרך היחידה שלהם להרגיש גדולים היא להקטין מישהו אחר. ותזכרי את הפרצוף שלהם, כי רוב הסיכויים שתפגשי אותם שוב בעוד כמה שנים כשהם יבואו לבקש ממך עבודה. את תוכלי, כמובן, להגיד להם שהתפקיד לא בשבילם ואת אומרת את זה רק לטובתם, או להיות עוד יותר גדולה ולקבל אותם. ככה או ככה - את מחליטה.

יכול להיות שכשאת קוראת את המכתב הזה את כבר אמא, ויכול להיות שלא. יכול להיות שהתחתנת, ויכול להיות שלא. ואת יודעת מה? כל אחת מהאפשרויות האלו היא לגמרי בסדר, כל עוד את זו שבחרה בה.

כי בגיל מסוים, כל מי שסביבך יצפה ממך להתחתן ולהביא ילדים לעולם. זה בדרך כלל ילווה בשאלות כמו "נו, ואהבה יש?" או "ומה עם ילדים? את לא נעשית צעירה יותר". אז אל תיתני לטון האמפתי והמבט המודאג לבלבל אותך: הסיבה שאנשים יתערבו לך ככה בחיים היא הרבה פחות מדאגה לך והרבה יותר מדאגה לעצמם.

את מבינה, אנשים בוחרים בחיים בנתיב מסוים, והדרך הכי קלה להרגיש שהנתיב שהם בחרו בו הוא הנתיב הנכון - היא לראות עוד אנשים הולכים בו. זה מאשש להם את הבחירות שהם עשו בדרך, ובאופן כללי גורם להם להרגיש טוב יותר עם עצמם.

* * *

זה טוב ויפה, אבל הבן אדם היחיד שאת באמת אמורה לגרום לו להרגיש טוב יותר עם הבחירות שלו בחיים - הוא את עצמך. אז תוודאי שכל החלטה שאת מקבלת בחיים, ובמיוחד אלה שהן בלתי הפיכות, הן כאלה שבאמת גורמות לך להרגיש טוב יותר עם עצמך.

ואם בחרת להיות אמא, ואת כבר כזו עכשיו, אני מתאר לעצמי שאת בטח שואלת את עצמך מדי פעם אם את אמא טובה. אז התשובה היא כן, מאוד. את אמא נהדרת. איך אני כל כך בטוח? כי זה מה שאמרתי גם לאמא שלך כשהיא שאלה את אותה שאלה, והנה, תראי איזו ילדה נפלאה היא גידלה.

אגב, גם בעניין האימהוּת בטח יתערבו לך לא מעט, והפעם בעיקר נשים: החברות, השכנות, השותפות לעבודה. את יכולה להקשיב וליישם את מה שנראה לך נכון, להתעלם ממה שנראה לך לא נכון, והכי חשוב - תזכרי שאין אמא מושלמת. עובדה: אמא של הבנות האלה, למשל, לא לימדה אותן לא להתערב בעניינים של אחרים.

תיזהרי מאנשים שמשדרים יותר מדי ביטחון. תזכרי: האנשים הרעים בעולם הזה לגמרי בטוחים בעצמם. הטובים מלאים ספקות. זה מה שגורם להם להקשיב, והיום שבו אנחנו מפסיקים להקשיב הוא היום שבו אנחנו מפסיקים להשתפר.

* * *

כולי תקווה שהפסקה הבאה שתקראי תישמע לך כאילו נלקחה מעולם אחר לגמרי, אבל לצערי אני יודע שיש סיכוי טוב שלא. כי גם יצור מוגבל מתמטית כמוני מבין שכל הנתונים וכל הסטטיסטיקות מעידות שבשלב מסוים מישהו ירשה לעצמו לנסות לפגוע בך: פיזית, נפשית או מילולית.

יכול להיות שזה יהיה מישהו שאת מכירה שנים. אולי חבר מהלימודים או מהצבא, אולי מישהו מעלייך בעבודה, ואולי אפילו סתם איש זר. ברגע שזה יקרה, אף אחד לא יכול לשפוט את התגובה שלך, ולאף אחד אין זכות להגיד לך מה נכון או לא נכון לעשות. ובכל זאת, אם תצליחי ברגע הזה להיזכר בעצה אחת של אבא שלך, אני מציע לך פשוט להחזיר לו בדיוק באותו מטבע, וללכת: על משפט מעליב תחזירי משפט מעליב, על התנהגות משפילה תשפילי בחזרה, ועל יד שנשלחת למקום הלא נכון תשלחי רגל בדיוק למקום הנכון. ומי שזה לא יהיה, תגידי לו שאבא שלך ישמח לפגוש אותו.

לסיום, ילדה שלי, אני רוצה שתזכרי שלמרות התקווה שהעולם יהיה יום אחד שוויוני לחלוטין, יש בכל זאת הבדל משמעותי בין גברים לנשים: לאורך ההיסטוריה נשים העניקו חיים, בזמן שגברים היו עסוקים בפיתוח שיטות חדשות לקחת אותם. אז אם תשמעי מישהו אומר לילד שלך, "אתה מתנהג כמו בחורה!" תגידי לו תודה, הוא למד את זה מאמא שלו.