"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מנהיגות נשיאותית נחרצת - המתנה של טראמפ

פרשנות • בימים בהם נגוזו, לכאורה, התום האידיאולוגי והציפייה ממנהיגים ליישם את הבטחותיהם, מהווה החלטתו של טראמפ להעביר את השגרירות ביום העצמאות לא פחות ממתנה לחג

נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ובנימין נתניהו , איי.אף.פי.
נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, צילום: איי.אף.פי.

בעידן שבו נגוזו, לכאורה, התום האידיאולוגי והציפייה ממנהיגים ליישם בפועל ובאופן מלא את התחייבויותיהם ל"עם הבוחר", מהווה החלטתו של דונלד טראמפ לממש את "הכרזת ההכרה" שלו בירושלים מ־6 בדצמבר 2017 ולהעביר אליה את השגרירות האמריקנית ביום העצמאות ה־70 למדינת ישראל כמתנת חג, ביטוי מזוקק נוסף לעובדת היותו נשיא החושב ופועל מחוץ לקופסה.

באותה מידה שהנשיא הארי טרומן הפגין נחישות יוצאת דופן כאשר יצא חוצץ כנגד כל בכירי הדיפלומטים והאסטרטגים בממשלו והכיר - על אפם וחמתם - במדינת ישראל החדשה 11 דקות בלבד לאחר שדוד בן־גוריון הכריז על הקמתה, כך גם בחר הנשיא ה־45 להתעלם, בהחלטות שקיבל בסוגיית מעמדה של ירושלים, מאזהרותיהם ונבואותיהם האפוקליפטיות של בכירים לא מעטים מקרב הממסד הביורוקרטי במחלקת המדינה ובפנטגון. בכך הוכיח פעם נוספת שאינו כבול ומחושק על ידי "הקוד התפעולי" של קודמיו, שראו בדרך כלל בהבטחות שפיזרו ערב הבחירות לא יותר מאשר רטוריקה נטולת תוקף ומשמעות מעשית.

ואכן, כשם שהצליח לקיים בצורה מדויקת ומלאה את הבטחת הבחירות המרכזית שלו להביא לרפורמה מרחיקת לכת במערכת המיסוי, כך גם לא היסס טראמפ - למרות ההתנגדות מבית ומחוץ - להתקדם במהירות במסלול שהתווה לעצמו מלכתחילה במכלול העמוס והטעון כל כך של שאלת ירושלים. ואולם מעבר להפגנה זו של מנהיגות נשיאותית נחרצת, הרחוקה שנות אור מסגנונו הזהיר והמהוסס (ולעיתים אף המתבטל) של קודמו, מצביעה ההחלטה האחרונה גם על עוצמתה של מסכת "היחסים המיוחדים" שבין וושינגטון לירושלים. לאחר 8 שנות שפל, שבהן הלך ונשחק הממד האידיאולוגי של הברית, עדים אנו בשנה האחרונה לתחייתו של מסד נורמטיבי זה, שעליו מושתתים אדני התמיכה, ההזדהות והזיקה האמריקנית לישראל.

עם זאת, חרף חשיבותו של הנדבך הערכי בהכרעתו של טראמפ, אין להתעלם ממכלול של שיקולים פוליטיים שתרמו לה אף הם את תרומתם. ראשית, המדובר במקדמה או בסוכרייה מתוקה במיוחד עבור ישראל על רקע התוכנית המדינית הממשמשת ובאה מבית היוצר של ממשל טראמפ, האמורה לרכך את התנגדותה הצפויה למרכיבים אחדים של מתווה זה וכך לשכנע אותה ליטול סיכונים במסעה אל עבר הרוביקון. זאת, כאשר לצידה ניצב שותף נאמן, המוכן להעניק לה פיצוי, תמורה ורשת ביטחון איתנה לנוכח כל ויתור שתתבקש לעשות.

אם בהקשר הישראלי ניתן להגדיר את ההחלטה כתמריץ, עבור הרשות הפלשתינית זהו כרטיס צהוב מאיים, שכן כלול בו איתות לאבו מאזן, שעסקת הנדל"ן הגדולה של טראמפ הגיעה לשלב העיצוב והמיפוי. לפיכך, אם יתמיד בגישתו הסרבנית והמתלהמת, ייסגר עבורו חלון ההזדמנות לממש לפחות חלק מיעדיו האסטרטגיים, שכן המשך הסטטוס־קוו טומן בחובו מחירים מוחשיים ומיידיים עבור העם הפלשתיני.

לבסוף, אין להוציא מכלל אפשרות שעיתוי החלטתו של הבית הלבן על העברת השגרירות נועד להבהיר לציבור הישראלי בכלל ולקואליציה בפרט עד כמה המשך שיתוף הפעולה שלו עם הממשלה בהרכבה הנוכחי נתפס בעיני טראמפ כאופטימלי. מכך גם משתמע חשש מן האפשרות שהסתעפותן של החקירות עלולה להוביל את השותפה הישראלית אל עבר עידן של אי־ודאות וחוסר יציבות, שיסתמו את הגולל על המהלך המדיני החדש עוד בטרם יצא לדרך באופן רשמי. לא נותר אלא להמתין ולראות אם לדאגה נשיאותית זו יהיה ביסוס של ממש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר