40 שנה אחרי ביקורו ההיסטורי של נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל, בארכיון צה"ל חושפים לראשונה את פרוטוקול ישיבת פורום מטכ"ל הסוערת, שנערכה ימים ספורים לאחר הנחיתה הדרמטית בארץ, כשאלופי המטכ"ל חלוקים בשאלה האם מדובר בתרגיל מבריק, או ביוזמה בעלת סיכוי ואופק.
בפרוטוקולים שנחשפים אפשר לראות כי הרמטכ"ל דאז מוטה גור היה סקפטי ודיווח כי קיבל הוראה להכין את הימ"חים - מחסני החירום של צה"ל למלחמה. ראש אמ"ן, האלוף שלמה גזית, התלבט אם מדובר בהטעיה והחמיא לסאדאת על נאומו. האלוף אביגדור בן גל טען כי "זהו דו־שיח חירשים", האלוף רפאל איתן הגן על סאדאת, ושר הביטחון עזר ויצמן סיכם בישיבה מאוחרת יותר כי יש הרגשה טובה. מדובר בישיבת פורום מטכ"ל שנערכה ב־22 בנובמבר 1977, שלושה ימים לאחר הנחיתה ההיסטורית של סאדאת בישראל.
הפרוטוקול, המסווג "סודי ביותר", כולל הערכות מודיעין ואסטרטגיה של בכירי המטכ"ל. בראש הישיבה יושב רא"ל מוטה גור ועמו חברי פורום מטכ"ל. האלופים כולם בוגרי מלחמת יום הכיפורים והטראומה עדיין איתם ב־77'. הדברים ניכרים בעמדה הזהירה שלהם כלפי מי שרק ארבע שנים קודם לכן פתח באותה מלחמה. הישיבה נפתחת בסקירת מודיעין של ראש אמ"ן גזית, לאחר מכן ניתוח של נאום סאדאת ומשם נפתח דיון חופשי, שבו מעלים אלופי המטכ"ל שאלות ותהיות כלפי סאדאת, כוונותיו, סיכויי השלום וסכנת המלחמה החדשה עם המצרים.
האלוף גזית אמר, בין השאר, כי "הנאום של סאדאת הפתיע באי מידת החריגות שהיו לו מהפרמטרים העיקריים... אני לא יודע אם כל זה משום שיש לו בעיה קשה מאוד עם העולם הערבי, ויש גבול למה שהוא יכול היה להרשות לעצמו במחווה נוספת כלפינו. בשלושת הפרמטרים של סכסוך הוא היה עיקש לחלוטין: נסיגה מלאה לקווי 67', כולל ירושלים; הנושא הפלשתיני ועצם הביקור.
הדבר החשוב ביותר בביקור הוא עצם קיומו. אי אפשר לעשות הפרדה בין הנאומים, בין העמדות שבאו לכלל ביטוי, לבין התופעה שמנהיג ערבי בפעם הראשונה אחרי 30 שנה מתייצב לדו־שיח גלוי, פומבי, ללא מתווכים, ללא מחיצות עם מנהיגות ישראל".
סאדאת יורד מהמטוס // צילום: משה מילנר, לע"מ
הרמטכ"ל גור חושף בפני פורום מטכ"ל את מאחורי הקלעים של ביקור סאדאת: "לא דובר על שום נושא ענייני... אני אומר יותר מזה, אחרי המנה העיקרית, רה"מ עשה הפסקה ונשא עוד כעשר דקות-רבע שעה של דיבורים... הוא חזר על מילים של רצון טוב, הבנה ותקווה ושהונחו יסודות וכדומה. בהפסקה הזאת נשיא מצרים לא ענה. לפי דעתי בגלל סיבות טכניות, הביאו שמה את הגלידה, עם הכותרת שלום ו'סאלם' והתחילו להצטלם כל המלצרים... הוא ענה בסוף, אם תשאלו אותי היתה תשובה פוגעת ומעליבה ממדרגה ראשונה. ואני לא חושב שאני מתוסבך יתר על המידה. כי בסך הכל היא היתה כ־5-4 שפטים, בלי להתחיל אפילו לענות על דברי הרצון הטוב והתקווה לשיפורים... הוא הודה לראש הממשלה על קבלת הפנים... והוא הרים 'טוסט', אני לא זוכר בדיוק אם זה היה למדינת ישראל, או לרה"מ? אני חושב שלרה"מ... אבל קצר באופן בולט...מהארוחה הם (סאדאת ובגין) הלכו לראיון עם ברברה וולטרס. מנחם מילסון אמר לי שבראיון סאדאת המשיך להיות נוקשה בעמדות שלו".
האלוף בן־גל חושף שיש לדעתו להקים מדינה פלשתינית בהמשך לתהליך השלום עם המצרים: "אני מודה ומתוודה שיש בעיה פלשתינית וההיסטוריה תוכיח את זה שבסופו של דבר, התואנה הפלשתינית תצטרך לקבל מדינה".