"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חקיקה בנושא פונדקאות תשנה את חיי הלהט"בים"

אמיר אוחנה, הח"כ הגאה הראשון בליכוד, מתייחס לקשיים של הקהילה וגם מביע אופטימיות: "ישראל מדינה מתקדמת ללהט"בים"

,עודכן
צילום: גדעון מרקוביץ' // אמיר אוחנה

"פונדקאות זה הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות למען להט"בים מבחינת חקיקה, זה דבר שיכול לשנות את החיים של האנשים", כך אומר ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד לרגל יום זכויות הלהט"ב שיצוין היום בכנסת.

"צריך להכיר בזה שיש רק שני מקומות בעולם שמאפשרים פונדקאות לזוגות בני אותו מין - ארה"ב וקנדה. הלוואי שישראל תהיה אור לעולם גם בעניין הזה ואני מקווה שזה יקרה בקונסטלציה פוליטית אחרת, כי בנוכחית אני לא רואה את זה כל כך אפשרי", מוסיף אוחנה, שהוא ובן זוגו אלון הם אבות לזוג תאומים בני שנתיים וחצי - דוד ואלה. לדבריו, "צריך להכיר בזה שישראל היא מדינה פתוחה ומתקדמת בהקשר הלהט"בי גם ביחס לדמוקרטיות מערביות".

אוחנה, הח"כ הגאה הראשון בליכוד, זכה במהלך השנה ללא מעט ביקורת בכל מה שקשור לנושא חקיקת חוקים בנושא. "מימיי לא הצבעתי נגד הצעות פרו־להט"ביות, ברוב המקרים פשוט לא הצבעתי או שהצבעתי בעד כמו בחוק הפונדקאות שעלה לפני כמה חודשים. עם זאת, כשיצאתי למרד קואליציוני סביב סוגיית האימוץ והודחתי מוועדת החוץ והביטחון הפכתי לח"כ היחיד בכנסת ה־20 ששילם מחיר על התמיכה שלו בלהט"ב ולאחר כמה פגישות עם ראש הממשלה ושר הרווחה שונתה עמדת משרד הרווחה. אני חושב שהבעיה הגדולה ביותר של הלהט"ב היא לא מתחום החקיקה, אלא מתחום הדעות הקדומות".

"אני חושב שבעתיד הנראה לעין אנחנו נזכה לראות התקדמויות מאוד משמעותיות, גם בהיבט החברתי והקבלה, ויש לקוות שתימצא הקונסטלציה הפוליטית שתאפשר גם התקדמויות בתחום של החקיקה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר