האירופאים אובדי עצות מול האיום האיראני

דיוני ועידת הביטחון במינכן השנה מציגים את המערב ככלל, ואת האיחוד האירופי בפרט, במלוא עירומם: אל מול מדיניות התפשטות נחושה מצידן של מדינות לא דמוקרטיות או דמוקטטורות כסין, רוסיה, טורקיה ואיראן - שחלקן מתערב גם בענייניהן הפנימיים של מדינות המערב, חברות "מועדון הסדר הליברלי החופשי" אובדות עצה וכיוון, מתחבטות לגבי עתיד הוצאות הביטחון שלהן והיקפו, וכן לגבי אופי שיתוף הפעולה הביטחוני ביניהן.

הסכנה ברורה: אמינות המערב ויציבותו התערערו באופן מוחלט. שר החוץ הרוסי, לברוב, הזכיר שרק לפני 20 שנה אירופה התייחסה לארצו כאל "תלמיד" שצריך ללמוד ממנה, וכעת אירופה עצמה צריכה להתמודד משברים כמו הברקזיט והמאבק הקטלאני לעצמאות.

האירופאים, מצידם, מאשימים את הרוסים בעידוד המשברים הללו ומטילים את האחריות לחולשת המערב על "מעשיו, דבריו וציוציו" של נשיא ארה"ב טראמפ. בכך הם נמנעים מלהודות בחוסר האונים שלהם להתמודד עם השינויים הדרמטיים שחלו בשנים האחרונות בזירה הבינלאומית.

לנוכח הבלבול הכאוטי הזה נראה שדווקא בירות אירופה הפנימו את המסר העקבי, שהעביר להם בחודשים האחרונים ראש הממשלה נתניהו, ואשר עליו יחזור היום בהופעתו בפני אורחי הוועידה הבינלאומית, לגבי האיום הגדל והולך מצידה של איראן וזרועותיה למזרח התיכון. אין מדובר באיום גרעיני עתידי, אלא באיום קונבנציונלי עכשווי - שאי אפשר להתכחש לקיומו.

נשיא איראן רוחאני // צילום: AP

העימות הצבאי החמור, אך המוגבל, שאירע לפני מעט יותר משבוע בעקבות חדירת המל"ט האיראני לשטחה של ישראל מסוריה, הבהיר לקהילייה הבינלאומית את הסכנה העצומה הטמונה בהתרחבות ההשתלטות האיראנית ברחבי המזה"ת.

התגרות איראנית נוספת בישראל - ישירה או באמצעות שליחים כמו חיזבאללה, עלולה בכל רגע נתון להטביע את האזור כולו במלחמה, שכפי שציין מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בנאומו במינכן, יכולה להיות בעלת "תוצאות הרסניות שקשה להעלות על הדעת". גוטרש התייחס בדבריו לאפשרות של מלחמה בין ישראל וחיזבאללה על אדמת לבנון, אך לכל ברור שהתלקחות עלולה לפרוץ גם בגזרה אחרת ולגרור לתוכה גורמים אחרים.

האירופאים ממשיכים לדבוק בהסכם הגרעין עם טהרן, אבל מוכנים לשתף פעולה עם וושינגטון בגיבוש מדיניות שתבלום את פיתוח תוכנית הטילים הבליסטיים האיראנית ואת מעורבות= איראן בסכסוכים פנימיים ברחבי העולם הערבי. השאלה היא אם הם יהיו מוכנים לשלם את המחיר של מדיניות שכזו, או שמא מדובר אך ורק במס שפתיים.

היועץ האמריקני לביטחון לאומי, מקמאסטר, שרטט במינכן תוכנית פעולה יעילה ביותר: הוא קרא למדינות המערב, אך גם לסין ולרוסיה, להפסיק להשקיע בכלכלה האיראנית, מאחר שרוב החברות שעימן נעשים עסקים הן זרועות של משמרות המהפכה, והכספים שמגיעים אליהן ממשיכים את דרכם למיליציות הפרו־איראניות ברחבי המזרח התיכון.

מנגד, האיראנים טוענים שההשקעות בכלכלתם אמורות להיות דיבידנדים של הסכם הגרעין ולערוב למעמדם של המתונים מול הקיצונים בעיני האוכלוסייה האיראנית. מבחנה האמיתי של הנחישות האירופית בהתעמתות מול איראן יהיה במענה ליוזמת מקמאסטר. בהיעדר עמדה ברורה, עימות צבאי נוסף במזה"ת הולך ונעשה מוחשי יותר.