מטורלל חלקית

זה התחיל במוצאי שבת: כמו תמיד בסוף החדשות בטלוויזיה הגיעה תחזית מזג האוויר, או בשמה האמיתי: "משהו שיכולתם לבדוק בשנייה באינטרנט, אבל היינו צריכים מקום לדחוף בו פרסומת". החזאי, שבדרך כלל מודע לזה שהוא מגיש את הפינה עם הכי פחות הפתעות במהדורת החדשות הישראלית, הגיע הפעם מלא חשיבות וניכר שהוא חש עצמו נחוץ כמו מסרק כינים בגן חובה, כלומר מאוד נחוץ. כשהוא נתן את התחזית ליום ראשון הבנתי למה: הנה ציטוט של מה שאמר החזאי מילה במילה, או כמו שאומרים בטלוויזיה - "לא נגעתי":

מחר (ראשון) יהיה חם ויבש מהרגיל לעונה בשעות הבוקר וקריר יותר בהמשך היום, אז ייעשה לח ואביך. מאוחר יותר יהיה מעונן וייתכנו טפטופים.

לרגע הייתי בטוח שמדובר בתחזית השנתית או שאולי מזג האוויר החליט לתת הפעם לקט, אבל לא: כל מה שאמר החזאי, כולל הגשם, החום, הקור והאובך, אמור להתרחש באותו יום.

למחרת בבוקר, בהמלצת (כלומר, בהחלטת) אשתי, הלבשנו את הילדות לגן בגד־על־בגד בשיטת השכבות. בסוף היום מצאנו אותן מזיעות בטי־שירט, כשהבגדים האחרים מקווצ'צ'ים בתיק בשיטת הסחבות.

איכשהו מההבטחות על לונה־פארק מטאורולוגי נשאר בעיקר יום אפור, חם ואביך, או בשפה פחות מטאורולוגית: מזג האוויר היה מגעיל עד ממש מגעיל. למחרת החלטנו לא לסמוך על החזאי, ולבדוק בעצמנו את התחזית באפליקציה. אחרי הכל, אם הטלפון הסלולרי מספיק מעודכן כדי לשלוח לי פרסומת לכדורים נגד כאבי ראש, רגע לפני שגלית ממע"מ מתקשרת, בטח יהיה לו מושג אם היום יהיה חם או קר.

הסלולרי אכן היה נחרץ יותר וקבע: "ביום שני תחול ירידה ניכרת בטמפרטורות ויירד גשם מקומי בצפון הארץ ובמרכזה. בשעות הערב הגשם יתפשט לרוב חלקי הארץ ויתחזק בשעות הלילה". לנוכח התחזית החורפית אשתי מייד התעקשה לארוז את הילדות במעיל ומטרייה, ולהוסיף גם מגפיים למקרה שירצו לשחק בשלוליות, כמקובל אצל ילדים שלא עושים את הכביסה בעצמם.

אבל אני דחיתי על הסף את ההיערכות החורפית שלה והצעתי לה לחשב לבוש מחדש. "את לא זוכרת מה היה אתמול? הם סתם מגזימים בתחזית. אני אומר לך שיהיה בקושי מעונן", אמרתי בטון סמכותי, ובעודי מתעלם מהמבט הספקן של אשתי הלבשתי את הבנות בסווטשירט קליל ויצאתי איתן לגן.

בדרך היה קצת קריר, אבל אני שכנעתי את עצמי שמדובר רק בצינת הבוקר שתכף תתחלף ביום חם ומגניב. לפני שהפקדתי את הילדות אצל הגננת, עוד הספקתי לגחך ביני לבין עצמי על ההורים האחרים שהלבישו את הילדים במעילים כיאה ליום חורף, ויצאתי לריצת בוקר. חצי שעה מאוחר יותר, חשבתי לעצמי שמבחינת כמות המים שספגתי מהמבול שירד עלי בדרך, לגמרי אפשר היה להכריז עלי כחוף רחצה.

למעשה, לאור העובדה שנאלצתי לשלב ריצה ושחייה, היתה חסרה לי רק רכיבה על אופניים כדי שהפעילות הספורטיבית שלי הבוקר תיחשב טריאתלון. אחרי שסחטתי את עצמי מהמים ומהנזיפות של אשתי ששוב צדקה, ניגשתי לגן של הילדות מצויד בסוודר ובמעיל, כדי לתקן את טעויות המלתחה מהבוקר.

בדרך ההרגשה שלי השתפרה כשנתקלתי באנשים הלבושים בכל מגוון האפשרויות מכפפות צמר ועד כפכפי אצבע, והבנתי שאני לא לבד בכאוס. למחרת, למודי ניסיון, אשתי ואני שקללנו ממוצע בין העיתון, האפליקציה, הטלוויזיה והחלון בסלון וקיבלנו תחזית שלפיה מזג האוויר יהיה חם עד קפוא, עם גשם חלקי ושרב מקומי. בהתאם, הלבשנו את הילדות בחצי ארון, כשאת החצי השני דחפנו להן לתיק ליתר ביטחון. לא נורא - אם הן ייראו מגוחך, תמיד נוכל להגיד שאנחנו עושים חזרה לפורים המתקרב.

בערב מול החדשות, תוך כדי שאני שותה מרק רותח, שלגמרי לא היה בתחזית הקולינרית שלי להיום, ניסיתי להבין מה לכל הרוחות המוגזמות נסגר עם השבוע הזה? בעצם, יכול להיות שזה לא רק השבוע, כי בתכלס נער הייתי וגם הקרחתי, ונראה לי שמשהו מוזר קורה בשנים האחרונות: תגידו אתם, אני לא יודע אם זה קשור להתחממות כדור הארץ, להמסת הקרחונים, לחור באוזון או סתם לחור בזיכרון הפגום שלי, אבל מרגיש לי שמזג האוויר - איך לומר בשפה מקצועית: התחרפן לגמרי - שרב בנובמבר, מבול באפריל, הכנרת מתרוקנת והחרמון מתמלא.

רגע אחד מספרים לנו על עונה שחונה ורגע אחרי זה טבעה השכונה. והרי עד לא מזמן היו לנו בישראל רק שתי עונות: קיץ וקצת פחות קיץ. בקצב הזה, עוד נאבד גם את שני הדברים הכי יציבים באקלים הישראלי: החמסין ביום כיפור והגשם בפורים. למעשה, יש ימים שבהם הבלאגן בתחזית נראה לי כל כך גדול, שאני שוקל ללכת לשטוף את האוטו רק כדי להיות בטוח שלמחרת יירד גשם.

ואז, לפני שהוא חולק איתנו את התחזית המחופפת למחר, החזאי נתן סקירה קצרה על מזג האוויר בעולם: קנדה - 18 מעלות ושלג, שיקגו - 4 וסערה, ובמוסקבה כבר ממש אביב עם שמונה מעלות מתחת לאפס, שזה יותר קר מהיחסים בין ישראל לפוטין בשבוע האחרון. נו טוב, נראה לי שבכל זאת הדשא שלנו ירוק יותר מהדשא שנמצא מתחת לשלג של השכנים.

כאילו, במקרה הכי גרוע אצלנו פותרים את הבעיה עם חולצה מתחת או סוודר מעל, שלא כמו בחלק גדול מהעולם, שם ההתלבטות היא בין להגיע לעבודה על מפלסת שלג או בקאנו. אז באמת, קצת שינויי מזג אוויר, מה הסיפור?! מה כבר יכול לקרות בגלל ה... אפצ'י! בקיצור, אני כבר שלושה ימים עם שפעת.

nusshayom@gmail.com(איור: ערן מנדל)טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו