רצפת פסיפס נדירה, צבעונית ומרשימה מהתקופה הרומית נחשפה בחפירה ארכיאולוגית בגן הלאומי קיסריה. הפסיפס התגלה במהלך חפירה ארכיאולוגית במסגרת פרויקט השימור והשחזור הגדול אי פעם בישראל בהשקעה של למעלה מ-100 מיליון שקל (תרומת קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה).
EYECON, באדיבות רשות העתיקות
הפסיפס הרומי, שקיים מהמאה ה-2 ו-3 לספירה, נחשף במהלך שחזור גשר הכניסה לקיסריה מהתקופה הביזנטית. כחלק מהפרויקט מוקמת טיילת על ידי החברה לפיתוח קיסריה, שתוביל מג'סר א-זרקא לגן הלאומי קיסריה. בחפירה נחשף חלק ממבנה גדול ומפואר שעמד במקום בתקופה הביזנטית (לפני כ 1,500 שנה).
מבנה זה היה להערכת החוקרים, חלק מרחבה ציבורית גדולה ששימשה לפנאי, לבילוי ולעסקים - מעין "שרונה" של העת העתיקה. להפתעת הארכיאולוגים, מתחת למבנה המפואר, התגלתה רצפת פסיפס מרהיבה, שהייתה שייכת למבנה קדום אף יותר בן כ-1,800 שנה.
העבודות האריכיאולוגיות בקיסריה // צילום: אסף פרץ
ג'ק נגר, ראש ענף שימור אמנותי ברשות העתיקות, הדגיש כי: ״הפסיפס הנדיר נעשה ברמת אמנותית גבוהה מאוד, מהסוג שניתן למצוא במקומות כמו אנטיוכיה שבטורקיה. תיאור הדמויות נבנה מאבנים קטנות בצפיפות גבוהה כ-12,000 אבנים למ"ר. מנהל השימור של רשות העתיקות עובד בימים אלה בשטח על מנת לוודא שחלקי הפסיפס שנחשפו ישתמרו כפי שהם ולא יתפרקו עם הזמן, ואזור הגשר מתוכנן מחדש על מנת שניתן יהיה להנגיש את הפסיפס לקהל הרחב".
גיא סברסקי, סגן ומ"מ יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד, מספר כי: "קיסריה העתיקה אינה מפסיקה להפתיע, לרתק ולרגש, ופעם אחר פעם היא חושפת בפנינו פיסת היסטוריה בעלת חשיבות ברמה בינלאומית. הפסיפס המדהים שנחשף הוא תגלית ייחודית בישראל. החשיפה הזו, ובמיוחד כשהיא מצויה בחלקו הצפוני של הגן הלאומי, באזור שכמעט וטרם נחפר, מהווה עדות נוספת לחשיבות מפעל השימור והשחזור חסר התקדים שמאפשרת קרן אדמונד דה רוטשילד, בראשות הברון בנג'מין דה רוטשילד ורעייתו הברונית אריאן דה רוטשילד".
הפסיפס הרומי שנחשף // צילום: אסף פרץ
סברסקי הדגיש כי "מעבר לערך ההיסטורי-ארכיאולוגי החשוב, לחשיפות הארכיאולוגיות החדשות ערך כלכלי משמעותי, שכן הן מהוות שדרוג חשוב למוצר התיירותי הישראלי ומאיצות עוד יותר את תנופת הפיתוח שקרן אדמונד דה רוטשילד יוזמת ומקדמת בקיסריה ובמרחב כולו". מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, הדגיש כי מבצע החשיפה, השימור והשחזור הייחודי מתנהל בקיסריה תוך שמירה קפדנית על הערכים הארכיאולוגים ההיסטוריים וערכי הטבע של קיסריה לאורך כל התקופות.
"בשיתוף עמיתינו מרשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, אנו מקפידים לשמר כל ממצא במקומו הטבעי ומשקיעים הון עתק כדי להנגישו לציבור המבקרים הישראלי ולתיירים מכל העולם", אמר כרסנטי, "כבר כיום מספקת קיסריה חוויית ביקור מהטובות והמרגשות בעולם וזוכה בשל כך יותר מ-700 אלף ביקורים של תיירים ישראלים וזרים בשנה".
שאול גולדשטיין, מנהל רשות הטבע והגנים, אמר: "גילוי הפסיפס מהתקופה הרומית מציג שוב את קיסריה כפסיפס של תרבויות ועיר רבת פנים. פריחת קיסריה עולה בקנה אחד עם שקיעת ירושלים ובית המקדש, שנחרבו בשנת 70 לספירה, על ידי אותם רומאים ששאפו להנחיל את תרבותם למזרח. כיום מבקרים בגן לאומי קיסריה מאות אלפי מבקרים מדי שנה, שבזכותם קיסריה נחשבת לאחד מהאתרים המובילים ביותר בארץ. הסיור בעיר מציג לתפארת את "חלומו של הורדוס" ואת הרעיון המרכזי בבסיס המחשבה המערבית, כמו גם בפסיפס ה'חדש' שנתגלה, בה נתפש האינדיבידואל כפאר היצירה של הטבע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
