"יש ויכוחים, אבל כולנו בסירה אחת"

אל"מ רז קרני משתחרר בימים אלו אחרי 30 שנה מצה"ל, אבל לא מתחושת המחויבות למדינה. היעד הבא שלו הוא להכשיר את ההנהגה העתידית של המדינה.

"בחודשים האחרונים הקמנו את העמותה היהודית־ערבית למנהיגות ישראלית משותפת, שאני המייסד והיו"ר השותף שלה", מסביר אל"מ קרני את הרעיון, "לאחרונה נפגשנו עם יו"רים של מועצות תלמידים במטרה לעניין אותם בתוכנית הדגל שנקים בקיץ: הכשרת מנהיגי העתיד של ישראל, ובהם יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובדואים".

קרני (46) שימש מ"פ בבי"ס לקצינים בבה"ד 1 ומפקד בי"ס להכשרות מבצעיות של יחידת מגלן. "בגיל 30 רציתי להשתחרר מצה"ל ולעסוק בחינוך, ומפקד האוגדה שלי במגלן חיבר אותי לאלוף במיל' אלעזר שטרן, שאז היה קצין חינוך ראשי", הוא משחזר, "היה משהו בשיחה הזאת. שטרן עורר בי רצון לבדוק דברים לעומק. שירתי כשנה כמפקד בית הספר לעולים חדשים במחו"ה אלון והשנה הזאת הפכה ל־16 שנים בחיל חינוך. אפשר להגיד ששם הבנתי שמצאתי את הייעוד: לשלב בין הנהגה לחינוך, בדגש על אוכלוסיות ייחודיות".

למרות שהיה בשירות בצבא הקבע, לא ויתר על שירות נוסף במילואים כמ"פ בחי"ר. "התעקשתי להישאר מ"פ, גם כשכבר הייתי בדרגת סגן אלוף", הוא אומר .

תפקיד מפקדת חוות השומר היה אחד המשמעותיים שהכין אותו לדרך שבה החליט להמשיך בחייו האזרחיים. "בזכות האמונה באדם", כך נכתב על השלט בכניסה לבסיס הטירונות חוות השומר, שקולט אליו נערי מקא"ם (מרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות) - בדרך כלל בני נוער במצוקה ובסיכון המגיעים מרקע סוציו־אקונומי נמוך, שאובחנו כבעלי קשיי הסתגלות.

בהמשך, חזר קרני למחו"ה אלון, הפעם כמפקד הבסיס. מלבד הכשרת עולים חדשים לטירונות, עוסק הבסיס בהעלאת רמת ההשכלה הפורמלית של חיילים משכבות חלשות ובלימוד עברית לבני המיעוטים. כל זאת במטרה להוציא אותם מהשוליים של החברה. "האתגר, שבו בתוך המערכת הצבאית אפשר לעזור לאנשים שבאים מרקע אחר ולשנות את מסלול החיים שלהם, הוא ממכר", אומר קרני".

כעת פושט אל"מ קרני את המדים, וכל שראה בחייו הפרטיים כתושב שמשית שבגליל על שלל מגזריו, עדותיו ודתותיו, התנקז לייסוד העמותה, שכיום חברים בה 70 מתנדבים - כולם בעלי רקע עשיר בפעילות חברתית, כש־30 מתוכם עדיין משמשים אנשי חינוך.

"יש לנו ויכוחים אבל יש גם את ההבנה שהסירה היא של כולנו וכל אחד צריך לקחת אחריות על האחר. היא מורכבת מיהודים, ערבים, בדואים וגם מאנשי ימין וציונות דתית שמאמינים בארץ ישראל השלמה, אבל רוצים שכנות טובה", מסכם קרני, "למרות שאנחנו שכנים קרובים, רוב הציבורים הללו לא נפגשים. הסכנה האמיתית הקיימת במדינה היא בתוך החברה. אנחנו מתרחקים אחד מהשני, קבוצה מקבוצה, ויש סוג של חיכוך ומתח. זה מה שהניע אותי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו