בצעד חריג ביטל לאחרונה בית הדין הרבני באשקלון הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, לאחר שהתברר שהוא פיקטיבי ונעשה למראית עין.
לפני מספר שנים פנו בני הזוג – חקלאי ידוע ובעל משק חקלאי בדרום, ואישה שהינה מורה מוכרת באזור, לבית הדין וביקשו להתגרש. עם תום הליך גישור הוחלט כי בית המשפחה ורכוש נוסף יועבר לאישה ואילו המשק והקרקעות החקלאיות יועברו לבעל. הדיינים בבית הדין הרבני בחנו את ההסכם, שמעו את דברי הצדדים ונתנו להסכם תוקף של פסק דין. במקביל סודר גט פטורין בין בני הזוג והם התגרשו כדת משה וישראל.
עוד בערוץ יהדות:
- מדוע לחב"ד לעולם לא יהיה אדמו"ר חדש?
- ציידי ראשים: כך מסומנים ה"עילויים" של עולם הישיבות
שנים מספר לאחר קבלת הגט, פנה הבעל לבית הדין וביקש לבטל את הסכם הגירושין וחלוקת הרכוש, שהיו לדבריו פיקטיביים ונעשו למראית עין. הוא סיפר כי באותה שנה היה משבר כלכלי חמור בענף החקלאות, הוא צבר חובות כבדים ונושים התדפקו על דלתות הבית. בהסכמת אשתו הם ערכו הסכם גירושין פיקטיבי לפיו הבית יעבור לאישה, וכך יוכלו להבריח את הנושים ולמנוע מהם לעכל את הבית.
כדי לבסס את דבריו סיפר הבעל כי מיד לאחר סידור הגט הוא המשיך להתגורר בבית יחד עם אשתו כאילו לא התגרשו כלל. כמו כן הוא הציג "זיכרון דברים" בכתב יד עליו חתמו שני בני הזוג לפני הגט. בזיכרון הדברים נאמר כי ההסכם הוא למראית עין ונועד להרחיק את הנושים ותו לא.
מנגד, טענה האישה שהגירושין היו אמיתיים. היא הודתה כי לאחר הגט המשיך הבעל להתגורר בבית המשותף, אך אמרה כי אפשרה זאת בשל תחושת רחמים שהייתה לה עליו, מאחר שנותר ללא קורת גג. לדבריה, הם חיו בחדרים נפרדים, ללא ייחוד, והחתימה על זיכרון הדברים נבעה מאיומים ומרצון להשלים את הליך הגירושין, כשהיא מבינה כי רק חתימה כזו תאפשר את אישור ההסכם.
הטענות של הצדדים יצרו מצב בעייתי במיוחד עבור בית הדין. הרב ישי בוכריס, הרב שמעון לביא והרב דניאל כץ, חברי בית הדין הרבני האזורי באשקלון, התמודדו עם הנחת היסוד שהסכם שאושר על ידי בית הדין ושהעניק לו תוקף של פסק דין, בלתי ניתן לביטול. מנגד, זיכרון הדברים שנחתם קבע שההסכם אינו אמיתי ונעשה למראית עין.
"אין ספק שהגט שניתן היה כשר כדת משה וישראל. גם אם נקבל את טענות הבעל לשעבר שהצדדים חזרו לחיות ביחד לכל דבר אין זה מהווה סיבה לביטול ההסכם אלא אך ורק סימן לכך שההסכם שאושר היה למראית עין בלבד ולא מתוך גמירות דעת", קבעו הדיינים.
עם זאת, זיכרון הדברים משנה את התמונה מכיוון ששני הצדדים הצהירו שמדובר בהסכם למראית עין בלבד. "מציאות זו גוברת על מסירת מודעה ואונס של הבעל בפני בית הדין בעת מתן הגט. המסמך שעליו חתמו הצדדים זועק שההסכם שייחתם ויאושר בבית הדין הוא ללא גמירות דעת וכל מטרתו להבריח את הנושים. ישנם מצבים שונים שבהם מכירים גם החוק וגם הפסיקה בחוסר גמירות דעת מצד אחד הגורמים, אולם נראה שבמקרה דנן הוא הרבה יותר קיצוני כיוון שחוסר גמירות הדעת מוכח לחלוטין. סוף דבר בית הדין מקבל התביעה לביטול הסכם הגירושין", קבעו הדיינים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו