"המספר על זרועו של סבא רבא": סרט שואה שילדים יכולים להבין

המספר על זרועו של סבא רבא, yes דוקו, HOT HBO, סלקום TV 

יום השואה הבינלאומי צוין אמש, ואצלנו שודר הסרט "המספר על זרועו של סבא רבא". 

בעבר התקיים דיון לגבי האפשרות ללמד ילדי גן את נושא השואה. היו שהקימו קול צעקה שכן הילדים הרכים לא יוכלו להבין או לעכל את הזוועות שעשו הנאצים לעם היהודי. היו אחרים שקראו למצא תכנים שכן אפשר להנגיש לילדים. נראה שהסרט "המספר על זרועו של סבא רבא" של הבמאית אמי שץ נותן תשובה לשני הטיעונים האלה. 

הסרט מבית HBO מסופר מנקודת מבטו של אליוט בן ה־10, בן למשפחה אמריקנית טיפוסית, ומבוסס על שיחות ומפגשים שקיים עם סבא רבא שלו שוליק פלדמן, המתועדים גם בסרט. דרך המפגשים והשאלות של אליוט אנחנו לומדים על חיי הקהילה בפולין לפני המלחמה, על עליית הנאצים ותחילת ההגבלות על היהודים, המעבר לגטו, ההפרדה בינו לבין משפחתו, הגעתו לאושוויץ והשתתפותו ב"צעדת המוות" לקראת סיום המלחמה.

הסרט כולו מוכוון לילדים. הוא מלווה באנימציה יפה של צבעי מים, אין בו תיאורים גרפיים של זוועות, אין בו תמונות או קטעי סרטים שכולנו מכירים ממחנות המוות. "המספר על זרועו של סבא רבא" מצליח לקחת נושא כל כך קשה ומזוויע, ולתרגם אותו לסיפור שילדים יכולים להבין: סיפור על טובים ורעים, על חופש שנלקח, על ילד שמצליח לשרוד ועל סוף טוב - משפחה חדשה שקמה והצמיחה דור חדש.

אחרי שניצולי השואה כבר לא יהיו איתנו, נדמה לי שהאתגר הגדול ביותר יהיה להנחיל את הזיכרון לדור שנולד עם הסמארטפון ביד, דור הריטלין וזה שיבוא אחריו. באמצעות סרטים כאלה - קצרים, שמועברים בגובה העיניים ובצורה חכמה ומעניינת, זה אפשרי.

מיגל, HOT VOD

טום, מעצב אופנה בן 23, מגיע לגואטמלה עם ידידה שלו אמירה במסווה של זוג נשוי כדי לאמץ ילד - כך מתחילה הדרמה החדשה של HOT, "מיגל", בכיכובו של רן דנקר. השניים מגיעים לבית יתומים נידח כדי לקבל את מיגל - ילד שלא רוצה לבוא עם טום (דנקר). לבסוף הוא משתכנע אבל הסיפור מסתבך כשהילד צריך לשירותים וטום נכנס לעזור לו - זה מסתיים בתחנת המשטרה, משם טום משוחרר על ידי מי שמלווה אותם בתהליך האימוץ.

העלילה נעה בשני צירים ומדלגת ביניהם מסצנה לסצנה: גואטמלה 2001, אז הגיע טום כדי לאמץ את מיגל, וגואטמלה 2017, שבה מיגל הבוגר רוצה לדעת מי זאת אמא שלו ומחליט לצאת ולחפש אותה. 

רן דנקר ב"מיגל"// צילום: רן מנדלסון

טום מצליח בעבודתו, יש לו חברים, כסף ומעמד אבל זה לא מספיק לו - הוא רוצה לפצות על מה שהיה חסר לו כילד ולתת למישהו אחר חיים טובים. כוונות טובות לא יספיקו פה. מיגל הילד מאוד לא רוצה להיות איתו והדבר יוביל למתחים גם בהמשך, בעיקר כי גם טום עדיין לא התבגר ואין לו כלים להיות הורה בעצמו.

קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בסדרה המבוססת על מקרה אמיתי של טום סלמה, שכתב את הסדרה יחד עם דפנה לוין. מהפרק הראשון שבו צפיתי ניתן להתרשם שרן דנקר ואביב כרמי שמשחקת את אמירה עושים עבודת משחק אמינה ואותנטית. יש משהו בחיבור ביניהם שהוא מעבר למשחק ונראה אמיתי ועובד טוב. לא ברור לאן תתגלגל "מיגל", יהיה מעניין לחזור ולכתוב עליה כשתסתיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו