בשם הדקר: 50 שנה לטביעת הצוללת

בדיוק היום לפני 50 שנה אבד הקשר עם הצוללת הדקר. לרגל יום זה הפגשנו שלושה אנשים, שאמנם אינם מכירים זה את זה, אולם מבלי שידעו זאת, לאורך כל חייהם מלווה אותם מכנה משותף אחד: שלושתם נושאים את שם הצוללת.

דקר כהן (‭50‬) מרמלה נולדה ביום שבו התבשר עם ישראל על אובדן הקשר עם הצוללת. דקר בר-אל (‭48‬) מאשדוד, שאביו היה איש חיל הים והכיר אישית צוללנים מהדקר, נקרא כך הודות להיכרות זו, ודקר אלמוג (‭26‬) היא אחייניתו של יוסף אלמוג ז"ל, אחד מ-‭69‬ צוללני הדקר שנספו.

מימין: דקר כהן, דקר בר-אל ודקר אלמוג // צילום: יהודה פרץ

"אני חושבת שאני בין הראשונים בארץ שקיבלו את השם הזה מהוריהם. באותו יום שאני נולדתי נפטרה גם פולה, אשתו של דוד בן-גוריון, וההורים שלי התלבטו אם לקרוא לי פולה או דקר", מספרת דקר כהן, שנולדה ב-29 בינואר 1968,‬ "בתקופה שבה אני נולדתי השמות הפופולריים היו שמות תנ"כיים, והשם שהוריי בחרו לי נתפס כמוזר בעיני הילדים".

גם לדקר בר-אל (‭,(48‬ שנולד שנה וחצי אחרי היעלמותה של הצוללת, לקח זמן להסתגל לשם הלא שגרתי שהעניקו לו הוריו. "אבי ז"ל תמיד סיפר לנו איך ביום שנולדתי הוא יצא מחדר הלידה עם כובע ועליו שלושה פתקים שעליהם היו רשומים שמות ברוח התקופה: טיראן, סיני ודקר", הוא מספר, "אבא ניגש לבחור שישב על ספסל וביקש ממנו לבחור שם, והוא בחר בדקר". עוד הוא מספר כי "ילדים זה עם אכזר וסבלתי מהקנטות על השם הזה, אבל היום אני יותר מגאה בשם הזה. יכול להיות שיש לו גם השפעה על מסלול חיי: למדתי באורט ימי, בבית הספר לקציני ים באשדוד והיום אני לומד להיות סקיפר".

בעוד ההתמודדות של כהן ובר-אל היתה בעיקר עם השם המיוחד שנבחר להם, לדקר אלמוג, שנולדה קרוב לשניים וחצי עשורים אחריהם, יש גם קשר משפחתי לנספים באסון. דקר אלמוג לא זכתה להכיר את דודה יוסף, שנספה באסון הדקר, אולם היא זוכרת היטב את היום ההוא של שנת 1999,‬ שבו דפקו על דלת ביתה של סבתה במושב מבטחים. מדי המלח של דודה היו היחידים ששרדו מבין חפציהם האישיים של הצוללנים, ועימם גם המכתב שכתב לדודתה. "סבתא שלי אף פעם לא האמינה באמת שקרה לו משהו", היא מספרת, "היא תמיד אמרה שאולי הוא חי על איזשהו אי. כשהביאו לה את המדים של יוסף (בנה), היו שם הרבה רגשות מעורבים. אני זוכרת הרבה בכי מצד אחד, והתרגשות עצומה מצד שני כי הוא היה היחיד מבין 69 הנספים שמצאו את המדים שלו ובתוכם נמצא המכתב לדודתי. סבתא כל הזמן הריחה את המדים וחיבקה אותם".

ומה באשר להתמודדות עם השם המיוחד? "מאז ומתמיד הייתי גאה בשם שלי, ויכול להיות שבגלל שהשם כבר הוטמע בחברה במהלך הזמן שחלף, מעולם לא סבלתי משמי", אומרת דקר אלמוג (26).

עוד היא מספרת כי "אני הבכורה ויש לי אח שקוראים לו שחף (‭,(23‬ אחות ששמה אופק (‭17‬) ואח ששמו נתיב (14). יש לנו גם משפט שגילינו עם השנים מהחיבור של השמות שלנו: השחף חיפש את הנתיב של הדקר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו