"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשם הדקר: 50 שנה לטביעת הצוללת

לרגל ציון 50 שנה לטביעת הצוללת הפגשנו שלושה ששמם "דקר" • דקר כהן נולדה ביום שנודע על היעלמות הצוללת • דקר בר-אל נקרא כך כמחווה לצוללני דקר שאביו הכיר • דקר אלמוג היא אחייניתו של אחד הנספים

, עודכן
הצוללת דקר // צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

בדיוק היום לפני 50 שנה אבד הקשר עם הצוללת הדקר. לרגל יום זה הפגשנו שלושה אנשים, שאמנם אינם מכירים זה את זה, אולם מבלי שידעו זאת, לאורך כל חייהם מלווה אותם מכנה משותף אחד: שלושתם נושאים את שם הצוללת.

דקר כהן (‭50‬) מרמלה נולדה ביום שבו התבשר עם ישראל על אובדן הקשר עם הצוללת. דקר בר-אל (‭48‬) מאשדוד, שאביו היה איש חיל הים והכיר אישית צוללנים מהדקר, נקרא כך הודות להיכרות זו, ודקר אלמוג (‭26‬) היא אחייניתו של יוסף אלמוג ז"ל, אחד מ-‭69‬ צוללני הדקר שנספו.

מימין: דקר כהן, דקר בר-אל ודקר אלמוג // צילום: יהודה פרץ

"אני חושבת שאני בין הראשונים בארץ שקיבלו את השם הזה מהוריהם. באותו יום שאני נולדתי נפטרה גם פולה, אשתו של דוד בן-גוריון, וההורים שלי התלבטו אם לקרוא לי פולה או דקר", מספרת דקר כהן, שנולדה ב-29 בינואר 1968,‬ "בתקופה שבה אני נולדתי השמות הפופולריים היו שמות תנ"כיים, והשם שהוריי בחרו לי נתפס כמוזר בעיני הילדים".

גם לדקר בר-אל (‭,(48‬ שנולד שנה וחצי אחרי היעלמותה של הצוללת, לקח זמן להסתגל לשם הלא שגרתי שהעניקו לו הוריו. "אבי ז"ל תמיד סיפר לנו איך ביום שנולדתי הוא יצא מחדר הלידה עם כובע ועליו שלושה פתקים שעליהם היו רשומים שמות ברוח התקופה: טיראן, סיני ודקר", הוא מספר, "אבא ניגש לבחור שישב על ספסל וביקש ממנו לבחור שם, והוא בחר בדקר". עוד הוא מספר כי "ילדים זה עם אכזר וסבלתי מהקנטות על השם הזה, אבל היום אני יותר מגאה בשם הזה. יכול להיות שיש לו גם השפעה על מסלול חיי: למדתי באורט ימי, בבית הספר לקציני ים באשדוד והיום אני לומד להיות סקיפר".

בעוד ההתמודדות של כהן ובר-אל היתה בעיקר עם השם המיוחד שנבחר להם, לדקר אלמוג, שנולדה קרוב לשניים וחצי עשורים אחריהם, יש גם קשר משפחתי לנספים באסון. דקר אלמוג לא זכתה להכיר את דודה יוסף, שנספה באסון הדקר, אולם היא זוכרת היטב את היום ההוא של שנת 1999,‬ שבו דפקו על דלת ביתה של סבתה במושב מבטחים. מדי המלח של דודה היו היחידים ששרדו מבין חפציהם האישיים של הצוללנים, ועימם גם המכתב שכתב לדודתה. "סבתא שלי אף פעם לא האמינה באמת שקרה לו משהו", היא מספרת, "היא תמיד אמרה שאולי הוא חי על איזשהו אי. כשהביאו לה את המדים של יוסף (בנה), היו שם הרבה רגשות מעורבים. אני זוכרת הרבה בכי מצד אחד, והתרגשות עצומה מצד שני כי הוא היה היחיד מבין 69 הנספים שמצאו את המדים שלו ובתוכם נמצא המכתב לדודתי. סבתא כל הזמן הריחה את המדים וחיבקה אותם".

ומה באשר להתמודדות עם השם המיוחד? "מאז ומתמיד הייתי גאה בשם שלי, ויכול להיות שבגלל שהשם כבר הוטמע בחברה במהלך הזמן שחלף, מעולם לא סבלתי משמי", אומרת דקר אלמוג (26).

עוד היא מספרת כי "אני הבכורה ויש לי אח שקוראים לו שחף (‭,(23‬ אחות ששמה אופק (‭17‬) ואח ששמו נתיב (14). יש לנו גם משפט שגילינו עם השנים מהחיבור של השמות שלנו: השחף חיפש את הנתיב של הדקר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר