עצרו הכל: האם מר תפוח אדמה יהודי?

כן, גם אנחנו הופתענו בפעם הראשונה ששמענו, אך מתברר שזה נכון. גם אם הוא לא בהכרח יהודי בעצמו, מר תפוח אדמה, או מר תפוד כפי שחלקכם מכירים אותו, הינו בעל שורשים יהודיים למהדרין. כמו בכל סיפור שמתחיל בשנות הארבעים של המאה הקודמת, זה שלפניכם כולל את כל מה שצריך בסיפור יהודי טוב – מהגרים שמגיעים לארה"ב, יציאה בשאלה, חזרה בתשובה ושידוך עם ינטע אמיתית.

ב-1949 הגה ג'ורג' לרנר, בן למהגרים יהודיים מאירופה שהתגורר בברוקלין, רעיון גאוני – בואו ניקח חתיכת פלסטיק ונפזר נעצים מסביב כדי שילדים ישחקו עם האוכל. מה כבר יכול לקרות? ההורים, מתברר, פחות אהבו את הצעצוע המסוכן. מדובר היה על הימים לאחר מלחמת העולם השנייה, משחק באוכל לא התקבל בברכה. למרות שהיוצר הצליח לשכנע יצרנית קורנפלקס להטמין את המשחק בקופסאות תמורת 5,000 דולרים, הוא נחל כישלון יחסי.

לקט מתוך "צעצוע של סיפור":

שלוש שנים מאוחר יותר מכר לרנר את המשחק להנרי, הילל והרמן הסנפלד, גם הם יהודיים. אלו מיהרו לפצות את חברת דגני הבוקר, הוציאו אותו מתוך קופסאות האוכל, ומיתגו את המשחק מחדש בשם מר תפוח אדמה. הערכה הראשונה, שנמכרה עבור 98 סנט, הכילה ידיים, רגליים, שני פיות, שני זוגות עיניים, ארבעה אפים, שלושה כובעים, משקפים, מקטרת ושמונה חתיכות שהרכיבו שיער. למעשה, הערכה המקורית לא כללה תפוח אדמה כלל, וההורים היו צריכים לספק לילדיהם את המוצר האכיל והמתכלה. 

מה שמינף את המוצר החדשני הייתה הטלוויזיה, שהתעצמה בשנות החמישים והפכה ללהיט אדיר. מר תפוח אדמה, המצאתו של בן המהגרים היהודי, הפכה לצעצוע הראשון על המסך הקטן. בין היתר עשתה הפרסומת מהפכה בכך שהיא פנתה לילדים על מנת שאלו ישכנעו את אבא ואמא לקנות את הצעצוע. עד אז המפרסמים פנו להורים, אך כעת התקבלו הילדים כקהל יעד.

 

צילום: geric10

המשחק המסוכן עם הנעצים כמעט הסתיים באסון לאחר שילדים נחנקו מהפיסות הקטנות ונחתכו, ולכן נאלצו היצרנים להשתדרג. לראשונה הוכנס לחבילה גם "גוף" ובמקביל גם נוצרו דמויות נוספות – מר מלפפון, מר גזר ואפילו מר עוגייה. דמות נוספת הייתה "קייט" – גברת תפוח אדמה. תקנות בטיחות גרמו להכפלת הממדים של האבזרים ב-1975, מה שהביא אותם לגודלם כפי שאנחנו מכירים כיום. אומנם החברה נאלצה לעשות שוב שינוי כיוון, אך הוא הפך את המשחק לכזה שמתאים לילדים קטנים ויצר מכרה זהב לחברות התינוקות בארץ ובעולם.

ב-1985 זכה הצעצוע האהוב להישג ביזארי למדי, כשזכה לארבעה קולות בבחירות לראשות עיריית בויזי במדינת אידהו ונכנס לספר השיאים של גינס. במקביל החל לפתח קריירה טלוויזיונית זוהרת. כך, "ויתר" הצעצוע על המקטרת כדי להפוך לדובר קמפיין של האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן. בנוסף הוא הופיע בסופרבול ובסרטים שונים. 

הפריצה גדולה על המסך הגדול התרחשה כמובן בסדרת הסרטים "צעצוע של סיפור" שהחלה ב-1995, אולם דבר זה גרם גם לדרמה בקרב היהדות בארה"ב. הדמות, שדובבה בידי השחקן היהודי-אמריקני דון ריקלס, הצטלבה באחת הסצנות, מה שעורר סערה. "הצטערנו לראות את ההצטלבות, ציפינו ליותר מדמות יהודית", נכתב באחד האתרים היהודים בארצות הברית.

הפרסומת שעשתה היסטוריה:

אך סרט ההמשך – "צעצוע של סיפור 2" הביא עמו תסריט שאותו יכלו בקלות להביא גם בסיפור קלאסי של חב"ד, שכן מר תפוח אדמה חזר בתשובה ואפילו מצא לעצמו אישה יהודייה מבית טוב, או ביידיש – ינטע. עם כיסוי ראש ססגוני, מבטא יהודי ניו יורקי טיפוסי והתנהגות יהודית למהדרין, הצליחה גברת תפוח אדמה הוותיקה להחזיר את הבחור שלנו למקורות. אגב, אם נותר לכם ספק, המדובבת של הגברת הינה אסטל האריס, מי שגילמה גם את אמו היהודייה של ג'רי סיינפלד בסדרה "סיינפלד".

אז האם מר תפוח אדמה הוא אכן יהודי? לא באמת ניתן לדעת, אך אין ספק שהשורשים כוללים ציצית וכיפה. באחד האתרים היהודיים השתעשעו לאחר צאת הסרט השני בשאלה האם הצעצוע הינו יהודי או שמדובר במקרה קלאסי שבו יהודייה מתחתנת עם גוי. אנחנו בוחרים להאמין שהוא פשוט היה במרד של שנות השישים לחייו וחזר בתשובה. מי יודע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו