השטעטל מתעורר לחיים: עשרות שנים אחרי שהמוזיקה כמעט ונעלמה מהעולם, נראה שהכליזמרים חיים ובועטים, וכעת גם משתדרגים. אומנם, כבר עשרות שנים שפסטיבלי כליזמרים מתקיימים בצפת ובמקומות שונים בישראל, אך יש מי שרוצה לשדרג את המוזיקה ולהפוך אותה למשהו הרבה יותר גדול ומשמעותי.
גרשון לייזרסון, תושב שדה בועז שבגוש עציון, הקים לפני כחצי שנה את תזמורת הכליזמרים הראשונה, שבה מנגנים לא פחות מ-24 נגנים. "ברמת הביצוע, ההגשה והעיבוד של המוזיקה זה כמו מטוס סילון. משהו שמזכיר את התזמורות שהיו קיימות פעם", הוא מספר. "יש לך גוון של כלים, סאונד משמעותי ובשל המספר הרב של הנגנים יש גם אינטראקציה חזקה עם הקהל. התרחשות תרבותית חברתית של ממש".
צילום: אוריה נאור
בחודשים האחרונים מנגנים בתזמורת החדשה במגוון מקומות. פסטיבלים, הופעות רחוב, מועדונים ואירועי תרבות. חרף העובדה שמדובר במוזיקה שכמעט נעלמה מהעולם, בין היתר באדיבות הנאצים, מספר לייזרסון שהתגובות נלהבות. "מה שמיוחד בתזמורת הזו היא שאין תזמורת כזו בעולם. יש המון התעניינות ובכל מקום שהופענו היה קהל מכובד. השאיפה שלנו היא הופעה תזמורתית ברמה גבוהה מאוד אבל גם משהו עממי. לכן אנחנו לא מופיעים על במה אלא מתערבבים בקהל, ופעמים רבות קורה שהנגנים והמאזינים רוקדים יחד. הקהל מרגיש שהוא חלק מהעניין". גם הכלים המגוונים מספקים הרמוניה מעניינת - החל מכלי נשיפה שונים, דרך גיטרות וכינורות וכלה בכלי הקשה.
רוצה לייצג את ישראל בעולם
הכל התחיל בנסיעה שביצע לייזרסון לגרמניה, שם נפל לו האסימון. "ניצחתי על תזמורת חובבים שניגנה כליזמר - כולם גרמנים ושוויצרים. החלטתי שאני רוצה להקים את תזמורת הכליזמרים הרשמית הראשונה, שתייצג את ישראל כמו התזמורת האנדלוסית. כרגע אין תזמורת גדולה בעולם שעושה את המוזיקה הזו. עם כל הכבוד לשלושה נגנים בקבלת פנים בחתונה, זה לא נותן את התמונה הרחבה והמלאה של המוזיקה הזו".
חברי התזמורת // צילום: דן שנקר
פסטיבל הכליזמרים בצפת קיים כבר שנים. אולי זה מספיק?
"למוזיקה הזו אין עדיין ביטוי שימשוך אליה קהל. אני מכיר את כל הפסטיבלים של הכליזמר בעולם, וזה שמתרחש בצפת הוא יותר של תרבות יהודית - לא כליזמר באופן מובהק. יש כמובן נגיעות של המוזיקה אבל יש גם מוזיקה ישראלית, יהודית מקורית וכל מני דברים אחרים. אנחנו מכוונים למוזיקה האותנטית של מזרח אירופה, הכליזמר המסורתי, רוצים למשוך לא רק אנשים מבוגרים או אוהדי יידישקייט של פעם. מנגנים לצעירים, לנוער וגם למבוגרים. זה גורם לאנשים להתרגש".
השאיפה זו גלגלצ?
"מדובר במוזיקה אתנית שכיום לא משודרת הרבה. אם בגלגלצ יחליטו להשמיע את מוזיקת עם זה יהיה מאוד מבורך אבל אנחנו לא בהכרח מכוונים לשם. אנחנו מופיעים ברחוב, פסטיבלים, מתחמי תרבות, ומספרים את הסיפור של הכליזמרים".
כשאנחנו נוגעים בנושא הפרנסה ממוזיקה, פורס לייזרסון ראייה אופטימית על המצב, בניגוד לדעת רוב האמנים בישראל. "אנחנו קודם כל עושים את זה למען האהבה למוזיקה אבל כולם מתפרנסים מזה. לא כולם בתזמורת עושים את זה במשרה מלאה, אבל השאיפה היא שזה יהיה כלכלי. אפשרי להתפרנס ממוזיקה. אולי יש מקצועות שזה יותר קל, אבל זה לא חלום שאי אפשר להגשים".
בימים אלו עובדים בתזמורת הכליזמרים על הקלטת חומרים לאלבום שצפוי, על פי התכנונים, להתפרסם בתוך כשנה ובמקביל הם מנסים להתקדם ולהכיר את עצמם לציבור הישראלי והעולמי. "אני רוצה שזו תהיה ה-תזמורת של ישראל בנושא כליזמרים, עם ההתמחות הכי טובה במוזיקה הזו", מציג לייזרסון שאיפות גבוהות. "שנופיע בכל העולם עם החומרים שלנו, נייצג את המדינה, נשתף פעולה עם סגנונות אחרים - אפילו מוזיקה מזרחית וכדומה ושנארך אנשים חשובים בתחום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו