לאורך ההיסטוריה יש יחס הפוך בין ההרפתקאות הצבאיות של ארה"ב ותוצאותיהן לבין סרטים וסדרות על הצבא האמריקני. האידיליה שלפיה הטובים תמיד מנצחים את הרעים השתקפה במשך שנים רבות על המסכים (למעט מקרים ספציפיים - בעיקר בהקשר של מלחמת וייטנאם).
מהבחינה הזאת, "אריות הים" שעלתה ב-yes לאחרונה ממשיכה את הקו. הפעם לא מדובר במלחמה מתמשכת אלא בסיפורה של יחידת העילית שמוקפצת בכל פרק למשימה אחרת בלב שטחי אויב, וכמובן עומדת במשימה וגיבוריה מספיקים אפילו לחזור הביתה למשפחותיהם כאילו מדובר בעוד יום עבודה במשרד.
ג'ייסון הייס הוא מפקד על צוות לוחמים ביחידה העילית. הייס הוא גיבור מהסוג הישן: הוא קשוח, לא נוטה לדבר על רגשות ולצד ביצוע המשימות הוא פועל הרבה מהבטן ומאלתר - דבר שעלה בחייו של חברו לצוות באחד המבצעים. לעומת הצלחותיו במבצעים נועזים בעורף האויב, בחייו האישיים הייס לא קוצר הצלחות - אשתו והוא פרודים. "אריות הים" לא מפחדת להציג גם דילמות מוסריות שבהן נתקל הצוות בעורף האויב: האם להציל פליטים סורים שהופצצו בחומרים כימיים למרות שזה לא חלק מהמשימה ולסכן את שלום הצוות? בסוף הם מצליחים גם לבצע את המשימה וגם להציל את הפליטים - סוף טוב הכל טוב.
אם אתם מחפשים קצת אקשן מהסוג הישן והטוב, "אריות הים" בהחלט מספקת את הסחורה. אמנם זאת לא סדרה ש"עוד ידברו עליה", אבל בהחלט אפשר להעביר איתה כמה פרקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו