כזה תקציב לא היה כבר הרבה זמן.
בזה אחר זה הוציאו השרים הודעות על שביעות רצונם מהעלייה בתקציב משרדיהם מייד לאחר אישורו בממשלה, כאילו מישהו להחליט לבזבז את כל אוצרות המדינה כאן ועכשיו.
בעוד הציבור ממשיך לחפש את ה"קטץ'", והשאלה אם נדיבות האוצר כלפי משרדי הממשלה תבוא על חשבון הטבות מס מתוכננות או גבייה בלתי צפויה אחרת, שרי הממשלה מכל המפלגות קיבלו את הדבק המושלם להישאר בכיסאותיהם עוד חודשים רבים.
כחלון החליק לתפקיד הברון הנדיב בקלילות רבה.
כל שר, שהושיט את היד, קיבל את הנדבה שלה ציפה.
כל מי שיזם משבר ואיים להצביע נגד, הרים בסופו של דבר את היד בעד ויצא מהחדר לספור את המזומנים.
השרים חסכו מאיתנו גם את המראות הקבועים של משברים ופיצוצים המלווים דרך קבע את דיוני התקציב ויישרו קו כששמעו את תוכניות אגף התקציבים לגבם.
בראיון אתמול ל"פגוש את העיתונות" הודיע כחלון כי מבחינתו הממשלה יכולה להוציא את ימיה.
אולם כבר ביום חמישי פעל כדי שזה יקרה. הוא העניק להם סיבה נוספת להישאר. ואיך שזה נראה, זו היתה המטרה מלכתחילה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו