בעיית הבהמות המשוטטות בכבישי הנגב ממשיכה להוות סכנת חיים לנוסעים, למרות ניסיונות משרד החקלאות למצוא פתרון לנושא. במשרד נכנעו ללחץ בעלי הבהמות והוחלט שהגמלים יסומנו בתג אוזן אלקטרוני, למרות שהפתרון האידיאלי הוא שבב תת עורי. המטרה בפתרון זה הוא שבמקרה של תאונה ניתן יהיה לאתר את בעל הגמל. אך כעת גם במקרים בהם היה על הבהמה תג אוזן, בעליהם דאגו לתלוש את האוזן לפני שהמשטרה הגיעה למקום.
בדיון שהתקיים, והפרוטוקול שלו הגיע לידי 'ישראל היום', נידונה סוגיית סימון וזיהוי הגמלים, כשהמטרה היא להסכים על שיטת הסימון המיטבית. מהפרוטוקול עולה שכיום ישנם 3500-4000 גמלים, רובם בדרום הארץ, ומתוכם מסומנים בתג באוזן בין 250 ל-300 גמלים בשנה. החלופה שהוצגה בדיון היא שבב תת עורי אלקטרוני שנראית כחלופה אידאלית. בפרוטוקול נכתב שהעלות היא שולית והשבב לא ניתן להסרה. החיסרון היחיד בחלופה זו היא התנגדות בעלי הגמלים, שטוענים שהשבב עלול לפגוע בבריאותם מכיוון שהם משתמשים בבשר הגמלים למאכל.
חלופה נוספת שהוצעה היא תג אוזן אלקטרוני, שהחיסרון שלו שהוא עלול ליפול והוא ניתן להסרה. כך שלמעשה הוא אינו מהווה פתרון לבעיה. נציגי האכיפה הדגישו בדיון את הבעיה במניעת השוטטות של גמלים בכבישים, ובאיתור הבעלים לאחר תאונות עקב תג אוזן חסר או שהורד. למרות כל הנתונים בדיון הוחלט כי הגמלים יסומנו בתג אוזן אלקטרוני.
בין נציגי המגדלים שהגיעו לדיון הוזמן והגיע עלי אל עאסם, בעליו של הגמל שגרם לכאורה למותו של דוד כהן ז"ל, חבר כפר רתמים, שנהרג בדצמבר 2014. באותו מקום שבה הוחרם העדר, נהרגה תושבת באר שבע מיכל ונטורה ז"ל במאי 2016 כתוצאה מהתנגשות בשלושה גמלים השייכים למשפחתו של אל עאסם. גם אחרי מקרי המוות הטראגיים אל עאסם המשיך לשחרר את גמליו, ואף נעצר על כך.
"זה אבסורדי שבמשרד החקלאות הזמינו לדיון את בעל הגמל שהרג את דוד, זה כמו להזמין רוצח סדרתי לדיון על איך מונעים רציחות", התרעם איתי כהן, אחיו של דוד כהן ז"ל. כמו כן הוא התייחס להחלטה שהתקבלה בדיון ואמר שמדובר בהפקרות חיי אדם: "אנחנו מאוד מתוסכלים מכל התהליך וההתנהלות. אם זה נשאר באוזן זה בעצם אומר שאותו טריק של הורדת האוזן ימשיך. אני לא חושב שהם יקדמו משהו משמעותי באכיפה ואנשים ימשיכו להיהרג מגמלים".
"מדובר בשערורייה ובחוסר רגישות של משרד החקלאות מכל כך הרבה היבטים", כועס עמיחי יוגב, מנהל הפעילות של תנועת רגבים שיזמה את 'חוק הגמלים'. "ברור שמגדלי הגמלים רוצים להמשיך עם ההפקרות הנוכחית. לכן בעצם הזמנתם לדיון, משרד החקלאות קבע מראש את ההחלטה ולמעשה החליט לאפשר לעבריינים שניתן להמשיך בהפקרות. זה פשוט הזוי. אי אפשר להבין את הדבר הזה".
משרד החקלאות מסר בתגובה: "האחריות החוקית ללכידת גמלים המסכנים את העושים שימוש בדרכים הינה של נתיבי ישראל והמשטרה. התפקיד הסטטוטורי של השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות הנו הגנה על בריאות הציבור ובעלי החיים מפני מחלות בעלי חיים. מתוקף כך אנו מסייעים לרשויות באמצעות מבצעים מיוחדים לאיתור ותפיסה של בעלי חיים גדולים משוטטים, שבין השאר מסכנים את המשתמשים בדרכים. מבצעים מסוג זה מתבצעים על ידי היחידה המרכזית לאכיפה והחקירות של המשרד בשיתוף פעולה של הרשות המקומית, משטרת ישראל והסיירת הירוקה".
"לדיון במשרד זומנו בעלי עניין בפן הווטרינרי בהקשר של גמלים. עמדתם המקצועית של השירותים הווטרינריים במשרד היא כי יש לסמן גמלים בתג אוזן אלקטרוני, כיוון שאמצעי זה מאפשר לרופא הווטרינר לקבל מידע נרחב על בעל החיים בכדי לאכוף חוקים וטרינריים, בהיבטי בריאות הציבור. יתרה מזאת, כיוון שגמלים משמשים גם כבעל חיים למאכל (בעיקר עבור בדואים), הסימון בשבב אינו אפשרי, כיוון שהשבב נודד בגופו של בעל החיים, ואין שליטה על מיקומו, להבדיל מתג האוזן", נכתב בהמשך ההודעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו