מסלול השקעה נסתר לבעלות על דירה, בלי להשתעבד למשכנתא

בשיתוף ברק רום

יכול להיות שנתקלת בזה…

פעמיים בשבוע בממוצע, צץ הגורו התורן, ומסביר לכל מי שרק מוכן לשמוע (ורצוי – מוכן גם לשלם לגורו כמה אלפי שקלים עבור קורס הדרכה), איך כל אחד יכול להשקיע בנדל”ן ו/או להגיע לדירה להשקעה, או אפילו למספר דירות: בלי כל הון עצמי, בתוך זמן קצר, והכל - בקלות ובפשטות.

ההבטחות האלה כל כך יומרניות, שהן גורמות לך לחשוב לפעמים:

“אם זה כל כך פשוט וקל, למה לעזאזל לקחתי כל גרוש שהיה לי (וגם את זה שלא היה לי), השכבתי אותם על 4 קירות, והתחייבתי למשכנתא, שתחנוק לי את החיים למשך 25 שנה לפחות? האם אני מטומטם? האם פספסתי משהו?“

הניסיון מלמד, שהחלום להגיע לדירה, נקייה ממשכנתא, בקיצורי דרך למיניהם, ללא הון עצמי משמעותי – הפך רבים, להרבה יותר מתוסכלים (ומרוששים), מאשר לבעלי נכסים מסופקים (ועשירים).

לכן, כשהחלו להציף את המערכת שמועות על שיטה קלה ופשוטה להגיע לבעלות על דירה - נקייה מכל חוב, בחצי מהזמן המקובל לפירעון משכנתא, בחצי מההון העצמי הדרוש בדרך כלל ובלי תשלומי משכנתא בכלל – שיטה ש 96% מרוכשי הדירות לא מכירים - יצאנו לבדוק, כשאנו בטוחים שמדובר בעוד אחיזת עיניים.

אך אז?

נתקלנו ב- ויטל רשקוביץ’, עו”ד נדל”ן מזה למעלה מ 15 שנה, שאת הקריירה שלו בנדל”ן החל עם רכישת דירת ההשקעה הראשונה שלו – כבר בגיל 23.

עו”ד ויטל רשקוביץ’, 42, נשוי + 3, פגש אותנו בדירתו - פנטהאוס בקומה 23, בקריית אונו, עם נוף לים מכל 3 כיווני האוויר של הדירה (לדבריו, הדירה בכלל שכורה, אבל על כך - בהמשך…).

אז ויטל, עם כל הכבוד, כבר נתקלתי בהבטחות מפוצצות להגיע לדירה “כמעט בלי הון עצמי”, “בקלות ובמהירות” וכל מיני סיסמאות כאלה… אז על איזה שיטה אתה מדבר, ובמה היא שונה מכל השאר, אם בכלל?

אני מדבר על רכישת קרקעות חקלאיות, פרטיות, באזורי ביקוש במרכז הארץ. באזורים, כגון:
ראשל”צ, נס ציונה, רחובות, באר יעקב, כפר סבא, רמת השרון וכו’.

רגע, אבל אם אתה מדבר על קרקעות חקלאיות, האם לא מדובר בדירות שייבנו בהן, אם בכלל, רק בעוד כ 30 שנה או יותר?

(צוחק) זה מה שאני בדרך כלל שומע ממי שלא מכיר את התחום. האמת מעט שונה:

בישראל חיים כיום, בשנת 2018, כ 8 מיליון אנשים. בשנת 2025, שזה בעוד פחות מ 7 שנים מהיום – יחיו בישראל כ 9.3 מיליון אנשים, כלומר, ב 7 השנים הקרובות, צפוי גידול של כ 16% באוכלוסיית מדינת ישראל, ואת זה? לא אני אמרתי, אלא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה…

עובדה נוספת שצריך לקחת בחשבון היא, שכ 70% מאוכלוסיית מדינת ישראל, מתגוררים באזור שבין גדרה לחדרה, ושהמצב הזה, לא צפוי להשתנות בקרוב.

ומה זה אומר?

היכן לדעתך יתגוררו עוד כ 1.3 מיליון תושבים שיחיו במדינת ישראל בעוד כ 7 שנים? במטולה?! בדימונה?! אולי בת”א?! אני מאמין שרוב האוכלוסייה הזו לא תרצה להתגורר במקומות כמו דימונה ומטולה (עם כל הכבוד לדימונה ומטולה), ולא תוכל להתגורר בת”א בשל המחירים, הצפיפות, מחסור בשטחי בנייה חדשה וכו’.

אז איפה לדעתך האוכלוסייה הזו תתגורר?  

אני מאמין שרוב הגידול באוכלוסיית מדינת ישראל יתרכז בערי הפריפרייה הקרובה (נס ציונה, באר יעקב, רחובות, כפר סבא, רמת השרון וכו’) – בדיוק באותן ערים בהן אני באופן אישי רוכש קרקעות חקלאיות.

אגב, הגידול במספר התושבים בערים האלה, הוא עוד לפני שלקחנו בחשבון את התפשטות האסלאם הקיצוני והאנטישמיות הגואה בעולם, שצפויים להגביר את העלייה, וכן הסדרים מדיניים פוטנציאליים, שעשויים לגרום לתנועה של תושבים מאזור יהודה ושומרון לאזור מרכז הארץ.

מה מבטיח לך שהקרקעות האלה תופשרנה בכלל? הרי יש לא מעט סיפורים על אנשים שרכשו קרקעות חקלאיות ודבר לא קרה איתן במשך 30 שנה ויותר…

שום דבר הוא לא בטוח (חוץ מ…אתה יודע מה). לצערי, אף אחד מאיתנו, לא יודע בוודאות האם יתעורר מחר בבוקר… לכן, אני לא יכול לומר בוודאות מוחלטת, ובטח לא להתחייב, מה יקרה בעוד 6 או 7 שנים מהיום.

יחד עם זה, כל אחד מאיתנו מתכנן תוכניות לעתיד, חוסך לפנסיה, יוצא ללימודים אקדמיים בני מספר שנים, מזמין חופשות בחו”ל חצי שנה מראש וכו’. באופן דומה, על אף חוסר הוודאות – ניתן להשקיע גם בקרקע חקלאית.

ובכל זאת, על סמך מה אתה חושב שהקרקעות תופשרנה?

תכנון ערים, מעצם טבעו, כולל גם תוכניות ארוכות טווח. בכל עיר, יש אזורים בהם היא מיושבת כיום, ויש אזורים סמוכים לה, שאמורים להיות מיושבים בעתיד, ושאליהם העיר עתידה להתפתח. לאור זאת, קיימות תוכניות מתאר ארציות, שכל אדם יכול לעיין בהן, ושמהן ניתן ללמוד, מה ייעודן העתידי של הקרקעות החקלאיות במדינת ישראל.

כך לדוגמא, חלק מהקרקעות החקלאיות בישראל מיועדות להישאר ריאות ירוקות, שמורות טבע ו/או לשימוש הדורות הבאים (במקומות כאלה לא צפויה בנייה בשנים הקרובות), ואילו קרקעות חקלאיות אחרות – מיועדות לתעשייה, בנייה צמודת קרקע, בנייה רוויה וכו’. באזורים האלה כן צפויה בנייה בעתיד, ואלה הם בדיוק האזורים בהם אני רוכש קרקעות חקלאיות להשקעה.

ומה יקרה אם למרות ההנחות שלך, הקרקע לא תופשר בתוך 7 או 8 שנים, אלא רק בעוד 15 שנה? האם זה לא משנה את כדאיות העסקה או אפילו הופך אותה ללא משתלמת?

צריך להבין, שמי שרוכש קרקע חקלאית וממתין עד הפשרתה, מכפיל במקרים רבים את שווי הנכס פי 4, פי 6, פי 10 ויותר - מדובר במקרים שכיחים ונפוצים מאוד.

כך לדוגמא, אתה יכול לרכוש היום 250 מ”ר של קרקע חקלאית במחיר של 250,000 ₪, ובעוד כמה שנים, למצוא את עצמך עם דירה חדשה מקבלן, בשווי של 2 מיליון ₪ לפחות, וללא משכנתא. כלומר הכפלה של הכסף פי 8…

ומה יקרה אם הקרקע תופשר רק בעוד 10 או 15 שנה, הרי אי אפשר לדעת בוודאות מתי זה יקרה?

נכון, לא ניתן לדעת בוודאות מתי זה יקרה, אבל בנקודה הזו בדיוק, רוב האנשים מפספסים עובדה פשוטה, אבל חשובה מאוד:

בוא נניח לרגע, שערך הקרקע שבבעלותך, לא יוכפל פי 8 כמו בדוגמא שנתתי, אלא פי 4 בלבד.

עוד נניח, שההפשרה בקרקע תתרחש לא בתוך 7 או 8 שנים (כמו שאני צופה שיקרה בחלק מהאזורים שהזכרתי קודם), אלא בתוך 15 שנה, כלומר, שאתה תכפיל את הכסף שלך פי 4 במשך 15 שנה. מה אז?

אם תעשה חשבון (סמוך עלי בעניין זה, כבר עשיתי), אתה תגלה שהכפלת הכסף שלך פי 4 ב 15 שנה, מגלמת תשואה שנתית של 9.7%, בריבית דריבית (!). ואילו הכפלת הכסף פי 4 ב 10 שנים, מגלמת תשואה שנתית של 14.9% בריבית דריבית (!). מה רע בזה?!

ואלה נחשבות תשואות גבוהות?

אלה תשואות, שבתוך שנים לא רבות, יכולות להביא אותך לחופש כלכלי מוחלט. מי שקצת מבין בהשקעות, יודע שמדובר בתשואות מכובדות ביותר!. אני לא מכיר הרבה תחומים שבהם ניתן להשיג תשואות כאלה על סכומי כסף גבוהים ולישון טוב בלילה (בלי לחשוש לאובדן מלא או חלקי של הכסף).

לא נסחפת קצת עם “חופש כלכלי מוחלט”?

ממש לא. דמיין לרגע את התסריט הבא: יש לך בת, שהיא כיום בת 8 (כמו הבת הגדולה שלי), ובעוד כ 15 שנה מהיום, כשהיא תבוא להודיע לך שהיא עוזבת את הבית לטובת מגורים עם שותפים / עם החבר שלה / עם בעלה (מחק את המיותר), אתה תפתיע אותה עם מפתחות של דירה חדשה במקום מצוין בארץ. איך זה נשמע לך?

אגב, היא לא חייבת לגור בדירה הזו – היא תוכל למכור אותה או להשכיר אותה ולחיות בכל מקום אחר בארץ. ומה שיפה? שאתה יכול להפוך את הדמיון הזה למציאות שלך עם השקעה של 250,000 ₪ בלבד. מדליק, לא?!

זה נשמע לי טוב מאוד, ובהחלט יסדר את הבת שלי, אבל האם זו ההגדרה שלך למצב “משנה חיים” או “חופש כלכלי מוחלט”?

תן לי להסביר. באותה מידה, שאתה יכול להשקיע 250,000 ₪, אתה יכול להשקיע גם 500,000 ₪ או 750,000 ₪ (שאלה סכומים שהם בהחלט בטווח ההון העצמי שלך אם אתה מתכוון לרכוש היום דירה כלשהי בארץ, בין אם זו דירתך היחידה, ובין אם זו דירה שנייה להשקעה), ולמצוא את עצמך בעוד כ 10 - 15 שנה, עם 2 - 3 דירות חדשות במרכז הארץ, שכל אחת מהן שווה לפחות 2 מיליון ₪ (שאלה הם מחירי הדירות החדשות באזורים שעליהם אני מדבר), וכל זה - בלי “להיחנק” עם תשלומי משכנתא חודשיים בסך של למעלה מ 6,500 ₪, למשך 25 שנה…  אני חושב שמצב כזה בהחלט יכול להיכנס להגדרה של “משנה חיים” או “חופש כלכלי מוחלט”.

לפי מה שאתה מספר, זה באמת נשמע פנטסטי. האם אתה יכול להציג דוגמאות לעסקאות שנעשו בפועל והשיגו תשואות כאלה?

וודאי, אני יכול להציג עשרות עסקאות שליוויתי לאורך השנים, שהניבו לבעלי הקרקע תשואות דו ספרתיות בשנה.

אבל אני יכול לעשות יותר מזה: אתן לך דוגמא, שתוכל לבדוק בעצמך באמצעות האתר “מידע נדל”ן” של רשות המיסים ((http://taxes.gov.il. המידע מתייחס לעסקאות שבוצעו בגוש 3689, חלקה 18, ברחובות, בשנים 2009 עד 2016 (ראה מסגרת).

ניתוח כלל העסקאות שבוצעו בחלקה הזו, מלמד שהמחיר הממוצע למטר קרקע בשנת 2009 עמד על 163 ₪ למטר, והוא עלה בהדרגה לאורך השנים, עד שב 2016, המחיר הממוצע למטר קרקע עמד על 450 ₪ למטר, כלומר, מי שהשקיע שם הכפיל את כספו פי 2.67 ב 7 שנים (2.67 = 450/163). זו תשואה ממוצעת של כ 25% לשנה, או 15.6% בשנה בריבית דריבית.

גם מחירי הדירות למגורים עלו מאוד בשנים האחרונות. למה אתה חושב שרכישת קרקע חקלאית עדיפה על רכישת דירה להשקעה?

ראשית, מחירי הדירות בישראל נמצאים כיום בשיא של כל הזמנים, ואני כלל לא בטוח שימשיכו לעלות גם בעתיד. יש כיום לא מעט גורמים, כולל הממשלה עצמה, שפועלים בנחישות להוזלת המחירים (באמצעות הפשרת קרקעות לבניה, מיסוי כבד על דירות להשקעה, העלאת הריביות על משכנתאות והגבלת היקפן ועוד).

שנית, כמו שהספקת להבין, הכפלת ערך של קרקע חקלאית פי 4, פי 6, פי 8 וכו’ - איננה אירוע חריג. מה הסיכוי לדעתך שדירה בשווי 2 מיליון ש”ח היום, תכפיל את שוויה במונחים ריאליים פי 4, פי 6, פי 8 וכו’, ותעלה בעוד כמה שנים 8 מיליון, 12 מיליון או 16 מיליון ₪ בהתאמה? לדעתי הסיכוי לכך קלוש מאוד (למעשה - אין סיכוי).

שלישית, על מנת שהדירה תהיה באמת שלך (ולא של הבנק) - יחלפו כ 25 שנה, בעוד שברכישת קרקע חקלאית, יש סיכוי טוב שתגיע לאותה דירה בבעלותך המלאה (בלי “שותפות” עם הבנק), במחצית מהזמן, במחצית מההון העצמי הדרוש לרכישת דירה, ובלי תשלומי משכנתא חודשיים “חונקים”.

במקרה של דירה להשקעה והשכרתה - למה אתה חושב שיידרשו לי 25 שנים עד שאתחיל “לראות כסף”?

נחזור לדוגמא של הדירה בשווי 1.8 מיליון ₪, ונניח שתצליח להשכיר את הדירה בתשואה שנתית של 4% (זו הערכה אופטימית. בפועל, אל תבנה על יותר מ 3% בשנה). במקרה כזה, שכר הדירה החודשי יעמוד על 6,000 ₪, בעוד שההחזר החודשי עומד על סך 6,651 ₪… כלומר, כל עוד אתה מחזיר את המשכנתא (25 שנה) - תזרים המזומנים שלך על הדירה יהיה שלילי (לא תראה כסף, ואפילו תצטרך לשלם חלק מתשלומי המשכנתה מכיסך).

ומה יקרה אם אחליט להשקיע דווקא בקרקע חקלאית?

אתן לך דוגמא קונקרטית: ב 250,000 ₪ (פחות ממחצית ההון העצמי הדרוש לך לרכישת דירה), ניתן לרכוש היום 250 מ”ר של קרקע חקלאית באזור מזרח רחובות. אם וכאשר הקרקע הזו תופשר, עסקת קומבינציה תאפשר לך לקבל דירה חדשה במחיר של כ 2 מיליון ₪ לפחות (אלה הם מחירי הדירות באזור כיום), כלומר, מדובר במחיר גבוה יותר ממחיר הדירה שהתכוונת לרכוש באמצעות משכנתא.

לחלופין, ב 500,000 ₪ (שזה עדיין פחות מ 640,000 ₪ – ההון העצמי המינימאלי הדרוש לרכישת דירה בשווי 1.8 מילון ₪) – אתה יכול לרכוש שטח קרקע כפול בגודלו, שעשוי להניב לך בעתיד 2 דירות לפחות…

וכל זה? בכמחצית מהזמן הדרוש לפירעון המשכנתא (גם אם ניקח בחשבון 15 שנה עד להפשרה), בלי תשלומי משכנתא חונקים, בלי לחפש שוכרים לדירה, בלי מתווכים, בלי לחדש חוזה שכירות מדי שנה, בלי להתמודד עם שוכרים שלא משלמים, בלי צורך לתקן אסלה נוזלת באמצע הלילה וכו’.

אז תגיד לי אתה – מה עדיף, דירה או קרקע?!

אם זה ככה, איך אתה מסביר שרוב הציבור רוכש דירות ולא קרקעות?

ראשית, רוב הציבור בכלל לא מכיר את נושא הקרקעות החקלאיות, או חמור מכך - מקובע בדעות קדומות ו/או מכיר רק את הפן השלילי, לאחר שנחשף למקרי הונאה שמתפרסמים מפעם לפעם. לא צריך ללכת רחוק – קח את עצמך בתור דוגמא - עד לפני כחצי שעה, מועד תחילת הראיון הזה, לא היית מודע לרוב הדברים שסיפרתי לך היום.

שנית, כשאתה מדבר על “רוב הציבור”, אתה מתייחס בעצם ל 96% מהאוכלוסייה - אנשים שעושים “מה שכולם עושים”, שלא מעזים לפעול בניגוד למקובל בסביבתם הקרובה, שמשלמים משכנתא במהלך כל השנים היפות שלהם, שמתקשים לגמור את החודש, שנמצאים במינוס קבוע וכו’. במקרה הזה, אני לא בטוח שכדאי לך להיות “כמו כולם”. חוץ מזה, וודאי תסכים איתי, שהרבה יותר קל להסביר לאמא שלך או לאשתך – למה החלטת לקנות “דירה להשקעה” (כי זה “מקובל” / זה “באופנה” - למרות שבפועל, ספק אם זה רווחי), מאשר להיות מעט שונה, “ללכת נגד הזרם”, לקנות קרקע חקלאית, להסביר לסובבים שלך למה עשית את זה, ולהתמודד עם צ’יזבטים שכל החברים (העניים) שלך יספרו לך, על קרקעות שלא הפשירו עשרות שנים, על קרקעות שנרכשו “בצד של הים”, בשמורות טבע וכו’.

לעומת זאת, יש 4% באוכלוסיה, שהם לא יותר חכמים ולא יותר מוצלחים מ 96% האחרים, אבל הם מחויבים להצלחה שלהם, לא מפסיקים לפתח את ההשכלה הפיננסית שלהם, פתוחים לרעיונות חדשים, לא זקוקים ל”חיזוקים” מהסביבה, ומסוגלים לקבל החלטות בכוחות עצמם – גם אם הן “נגד הזרם”… בקיצור - אנשים שמוכנים לעשות בדיוק את מה ש 96% מהאוכלוסייה אינם מוכנים לעשות. אם תבחן את אותם 4% מהאוכלוסייה, אתה תגלה, שלכולם יש נגיעה לנדל”ן בכלל, ולחלק גדול מהם יש נגיעה כזו או אחרת גם לקרקעות חקלאיות.

חלק ממשווקי הקרקעות החקלאיות, מבטיחים במפורש או במשתמע, שהקרקעות שהם משווקים תופשרנה לבניה בתוך זמן קצר מאוד. האם אפשר להתייחס להבטחות כאלה ברצינות?

אי אפשר לעשות הכללות, וכל מקרה צריך להיבחן לגופו. יש קרקעות שההפשרה בהן צפויה להתרחש בתוך חודשים, ועל כן המחיר שלהן יהיה גבוה מאוד, ויש קרקעות שלא צפויה בהן הפשרה בשנים הקרובות, והדבר יתבטא במחירן הנמוך יחסית.

לצערי, נתקלתי גם באנשי מכירות שמבטיחים הבטחות לא מבוססות ולא ריאליות - רק בכדי למכור. חבל מאוד שזה המצב, מכיוון שהבטחות השווא האלה גורמות הרבה יותר נזק מאשר תועלת:

בטווח הקצר (מאוד), אותם אנשי מכירות, אולי מצליחים למכור יותר, אבל יוצרים לעצמם קהל מאוכזב וממורמר, שלא ירכוש מהם בעתיד וגם לא ימליץ לאחרים.

והחלק העצוב בעניין? שזה פשוט מיותר!.

השקעה בקרקעות חקלאיות אמנם אינה מושלמת ויש בה חסרונות וסיכונים, אבל היא מאפשרת להשיג תשואות דו ספרתיות בשנה על סכומי כסף גבוהים, והיא בהחלט אחד מאפיקי ההשקעה היותר טובים שאני מכיר – אז למה להוסיף ולהבטיח הבטחות חסרות בסיס?!

תגיד, גם את הכסף הפרטי שלך אתה משקיע בקרקעות?

(צוחק) כששאלת אותי על הדירה הזו ואמרתי לך שהיא שכורה - אתה הרמת גבה! עכשיו אתה מבין למה היא שכורה?

אם אתה יודע להשיג על הכסף שלך תשואות דו ספרתיות בשנה, האם כדאי ל”השכיב” את הכסף ב 4 קירות, שאותם אתה יכול לשכור בעלות של פחות מ 3% לשנה?!

ולשאלתך - לא רק שאני משקיע את כספי הפרטי בקרקעות חקלאיות (ובסכומים של 7 ספרות) - גם בני המשפחה והחברים הכי טובים שלי עושים בדיוק כמוני!

אגב, אתה לא צריך לסמוך על המילה שלי בעניין זה - אתה יכול להוציא נסח טאבו של החלקות הרלוונטיות ולראות איפה הקרקעות שלי, מה גודלן, מתי נרכשו וכו’.

מעבר לזה שאתה משקיע את הכסף הפרטי שלך בקרקעות חקלאיות, הבנתי שאתה גם מייצג לקוחות. מה השרות שאתה מציע?

אני מלווה את הלקוח לאורך כל הדרך מא’ ועד ת’: החל בכך, שאני מברר אתו את צרכיו ועורך עמו תאום ציפיות מורחב בדגש על הסיכונים בעסקה, המשך בסיוע ללקוח באיתור העסקה שעונה על צרכיו, וכלה - בטיפול בהסכם הרכש וברישום הקרקע על שם הלקוח בטאבו.

מכיוון שמדובר בעסקאות בהיקף של כמה מאות ₪ כל אחת, בעסקה הראשונה – רוב הלקוחות מבקשים להיפגש איתי, להכיר אותי, להתרשם ממני, לשאול שאלות, לבקר פיזית בקרקע וכו’ - כל אלה צפויים, ברורים ומקובלים, אולם מבחינה טכנית, ברגע שהלקוח קיבל החלטה סופית “לצאת לדרך” ולבצע את העסקה - כל שנדרש ממנו הוא פגישה חד פעמית איתי, בת פחות מחצי שעה, לצורך חתימה על המסמכים הרלוונטיים. הפעם הבאה שישמע ממני תהיה כשאודיע לו שהקרקע נרשמה על שמו בטאבו. פשוט וקל.

יש הרבה חברות שמציעות קרקעות חקלאיות למכירה. למה לפנות דווקא אליך?

לא חייבים לפנות דווקא אלי - יש לא מעט חברות אמינות ומקצועיות שמספקות ללקוחות שלהן שירות מעולה. אבל מכיוון ששאלת - הנה כמה סיבות לפנות דווקא אלי:

א. אני יכול להציג עשרות עסקאות שליוויתי לאורך השנים, שהניבו לבעליהן תשואות דו ספרתיות בשנה, כולל אישורים מאת רשות המיסים בדבר סך הרווח נטו, גובה המס שנגבה, מחיר ומועד הרכישה, מחיר ומועד המכירה וכו’. בקיצור, אני עושה - לא רק מדבר.

ב. אני מציע לאנשים לרכוש ולהשקיע אך ורק בקרקעות שאני מאמין בהן ומשקיע בהן את כספי הפרטי (בפעם הבאה שמתווך מציע לך קרקע - שאל אותו: איפה הוא משקיע את כספו הפרטי? או – למה הוא לא רוכש את הקרקע בעצמו, אם היא כל כך טובה?!).

ג. במקרים שהלקוח מעוניין בכך, אני מלווה את העסקה מא’ ועד ת’. הכל תחת קורת גג אחת. אין צורך “לחרוש” את העיר, אין צורך ב”ריצות” ו/או בפגישות עם המוכר, עם המתווך, סידורים בעירייה וכו’. ניתן “לסגור עניין” בפגישה אחת בלבד לצורך חתימה על מסמכים, וזהו. פשוט וקל (החל מהעסקה השנייה ואילך, אחרי שהכירו אותי, רוב הלקוחות מסתפקים בפגישה אחת לצורך חתימות בלבד).

לסיכום, איזה טיפ אתה יכול לתת לקוראים?

השקעה בקרקעות חקלאיות, היא אפיק השקעה פנטסטי - אחד מאפיקי ההשקעה היותר טובים שאני מכיר (ואני מכיר הרבה), אבל הוא לא מתאים לכל אחד…

הטיפ המרכזי שלי הוא – להיכנס לעסקה עם ציפיות ריאליות, ולהיזהר מהבטחות שווא…

השקעה בקרקע חקלאית, היא השקעה לטווח ארוך!. לרוב, מדובר בטווחי זמן של 5 שנים וצפונה… ושלא תבין אותי לא נכון - כשאני אומר “5 שנים” - זה לא אומר שבתוך 5 שנים הקרקע בהכרח תופשר (יתכן שתופשר רק אחרי 10 שנים או יותר), אלא שאם השקעת בקרקע באזור מתפתח ומבוקש – יש סיכוי טוב, שבתוך 5 שנים, ערך הקרקע יעלה משמעותית, גם אם הקרקע לא תופשר עדיין - מה שיאפשר לך לממש אותה ברווח ניכר.

לכן, מי שאין לו אורך נשימה של כמה שנים לפחות ו/או שמדובר ב”כספו האחרון” ו/או “כסף בשביל האוכל של הילדים” - ההשקעה הזו לא מתאימה לו ועלולה אף לגרום להפסד (בדומה למכירה של כל נכס אחר שמוכרים תחת לחץ).

מה היית ממליץ למי שמעוניין ללמוד עוד ?

אתן לך קישור שתוכל לתת לקוראים שלך.

100 הנרשמים הראשונים, יקבלו גישה, לגמרי בחינם, לסדרת מאמרים שלי, שבה אני חושף תובנות וידע ייחודי שצברתי לאורך קרוב ל 20 שנות עיסוקי בנדל”ן - הן כעו”ד והן כמשקיע פרטי. יש סיכוי, שהידע הזה יאפשר לך לפרוש לפנסיה מוקדמת מתוך בחירה, אחרי שסידרת גם את הילדים שלך…

 הנה הקישור שוב:

להרשמה לקבלת סדרת המאמרים בחינם, לחץ – כאן.

נתראה בצד השני.

בשיתוף ברק רום