30 סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון הגיעו ליישוב בעוטף עזה על מנת לעבוד על פרויקט BGR שבמסגרתו הם מתכננים פרויקט רכב שהמטרה שלו ליצור ולתכנן רכב מרוץ חשמלי שיתחרה בתחרויות באירופה מול אוניברסיטאות בכל העולם. היום (שישי) הם הופתעו כאשר רקטה מרצועת עזה פגעה באחד ממבני היישוב.
צילום: Newsenders
אילן מורג, תושב היישוב שהזמין את הסטודנטים להתארח בחברה שלו "דונג מערכות" העוסקת בכתיבת פרוגרמות ותכנון תקשורת, סיפר על היוזמה: "יש פה היום בסביבות 30 סטודנטים שלומדים את כל סוגי ההנדסות ועובדים על פרויקט רכב מטעם האוניברסיטה, פרויקט הגמר שבמסגרתו בונים רכב. זאת הייתה היוזמה של הבן שלנו לארח את הסטודנטים פה לשישי שבת, והם ממשיכים לעבוד למרות האזעקה".
"אירוח של חמישה כוכבים וזיקוקים". ליטל בן שטרית
ליטל בן שטרית, שעומדת בראש קבוצת ה-BGR, סיפרה שהם הגיעו לעבוד על הפרויקט במטרה ליצור מודל רכב ממוחשב סגור עד למוצאי שבת, וכך ביום ראשון יוכלו להתחיל לעבוד על הרכב עצמו: "המטרה של הפרויקט היא ליצור ולתכנן רכב מרוץ חשמלי שיתחרה בתחרויות באירופה מול אוניברסיטאות מכל העולם. הגענו לכאן כדי ליצור סופ"ש של עבודה מרוכזת, וקיבלנו אירוח של חמישה כוכבים וזיקוקים".
מי שחש לא בנוח - עזב
אחד מהצוותים עזב את היישוב בעקבות נפלת הרקטה, אך יתר הסטודנטים נשארו לעבוד כפי שמספרת בן שטרית: "כשהיה צבע אדום השתטחנו על הרצפה ושמנו ידיים על הראש, היו כאלה שחזרו הביתה, אחד מהצוותים עזב בעקבות האירוע". בן שטרית מסבירה שלפני שהגיעו הם עברו תדרוך בטחוני אך לא ציפו לנפילה ביישוב: "זה הפתיע אותנו כי בתדריך אמרו ששלוש שנים לא הייתה פה נפילה, אבל נערכנו לזה כבר אתמול, עברנו תדריכים ביטחוניים וכל מי שפה בטוח בעצמו, אנחנו מתכוונים להמשיך לעבוד במרץ".
אחד הצוותים בחר לעזור - היתר נשארו
"יש פה סטודנטים חרוצים מכל לימודי ההנדסה וחשוב לנו לעמוד בלו"ז שהקצבנו לעצמנו, כולם מוכוונים עבודה לשבת והאווירה היא כיפית כולנו באנו לאותה מטרה", מספרת בן שטרית כאשר ברקע משמעות מחיאות כפיים של הסטודנטים שהצליחו להפעיל את המכונית על שלט שמשמשת דגם למודל האמתי. בן שטרית הסבירה כי הם יודעים כיצד לנהוג במידה והשקט שוב יופר, ומי שלא חש בנוח עזב: "עשינו תדריך לכולם למי שהייתה בעיה והרגיש לא בטוח אפשרנו עזיבה יש צוות אחד שחזר לעבוד בבית וזה הכי מובן. מבחינתנו אנחנו נמשיך ליהנות מהמקום כי הוא קסום ויפה".
אילן פרסקי, אחד מהסטודנטים, אמר ל"ישראל היום": "אנחנו נמצאים במקום שאין לנו כל כך לאן לרוץ למיגון אז רצנו להתחבא מאחורי הקיר, נשכבנו שמנו ידיים על הראש וחיכינו שזה ייגמר, יש אדרנלין אבל לא חוזרים הבייתה". רן אלבז, סטודנט נוסף, תיאר את מה שאירע: "די נבהלנו, רצנו למיגונית הקרובה, זה היה מלחיץ אבל יש מחויבות ואנחנו צריכים להמשיך עם מה שאנחנו עושים פה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו