תאונות קטלניות: הזכות לפיצויים של בני המשפחה

בשיתוף ברק רום

עבור בני משפחתו של אחד מההרוגים, לא רק האבל המשפחתי עמד על הפרק. לאחר חקירת המקרה התברר כי אחד מהגברים שנהרגו בתאונה לא היה מבוטח כחוק. אלמנתו, שהייתה בחודש השישי להריונה, חששה כי לאור המחלוקת לגבי זהות הנהג ברכב, כספי הפיצויים בגין התאונה מוטלים בספק.

כאישה צעירה בת 25 שנישאה לבעלה בגיל 20 ואשר כל פרנסתה הייתה תלויה בו לחלוטין, היה זה חשש מהותי וקונקרטי. זאת עוד מבלי להרחיב במילים לגבי עתידו של הילד היתום, שנולד כמה חודשים לאחר האירוע הטראגי.

זכותם של בני משפחה לפיצויי, גם אם אין ביטוח או רישיון

הנתונים לא משתמעים לשני פנים. תאונות דרכים קטלניות בישראל גורמות למותם של למעלה מ-370 הרוגים בשנה. מדובר על מאות הרוגים שמאחוריהם נמצאים גם בני משפחה, אשר לעתים היו תלויים בנהג המנוח. במצבים קשים אלה, בני המשפחה מתמודדים לא רק עם חיסרון אישי אלא גם עם מצוקה כלכלית של ממש.

“חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חוק הפלת”ד, שהינו החוק הרלבנטי למקרים מסוג זה, מעניק לבני המשפחה הגנה משמעותית”, מסביר עו”ד שי ירון, בעל משרד עורכי דין המתמחה בדיני נזיקין ואשר יצג את האלמנה ובנה, “לא רק שהחוק מכיר בזכאותם לתבוע פיצויים, אלא שהוא אף מציב מעל ראשם מטריה רחבה עוד יותר. החוק קובע שהתלויים זכאים לפיצוי אפילו אם הנהג עצמו לא היה יכול להגיש תביעה בגין תאונת דרכים ולתבוע את נזקיו לפי חוק הפלת”ד”.

עו”ד ירון מדגיש כי למרות שחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מעניק כמעט לכל אחד זכאות לפיצוי (לא כל קשר לסוגיית אשמתו בתאונה), המחוקק הגדיר בו כמה חריגים. בין המוכרים שבהם הוא מציין את החריגים בסעיפים 7(3), 7(4) ו-7(5), אשר עוסקים בנהיגה ללא רישיון ו/או ללא ביטוח חובה.

“נהג ללא ביטוח או ללא רישיון איננו יכול לזכות בפיצויים מכוח חוק הפלת”ד והוא מוחרג ממנו”, מסביר עו”ד ירון, “עם זאת, כאמור, קיים דין שונה לגבי בני המשפחה. בסעיף 7ב’ לחוק נקבע כי בני המשפחה זכאים לפיצוי גם אם החריגים הרלבנטיים חלו על הנהג שנהרג”.

“חשוב להדגיש כי בני המשפחה צריכים לעבור שתי משוכות בתביעות מסוג זה”, הוא מרחיב, “ראשית כל, עליהם להוכיח שהם היו תלויים ומדובר בעניין עובדתי שכולל את הורי המנוח, בן זוגו וילדיו. לאחר מכן, הדיון עובר למישור המשפטי. התלויים צריכים להוכיח את היקף הנזק אשר נגרם להם בעקבות מותו של המנוח. במילים אחרות, עליהם להוכיח את מידת תלותם ואת משמעותה הכספית בהווה ובעתיד”.

פיצויים בסך 1.7 מיליון שקלים

במקרה הנ”ל, בית המשפט בחן את הנסיבות כפי שהוצגו על ידי עורכי הדין וקבע כי יש לקבל את הטענה שהאלמנה ובנה הינם תלויים הזכאים לפיצוי. עם זאת, גם לאחר ההכרה בזכאות לפיצוי, ההליך המשפטי המורכב טרם הסתיים.

“ההכרה באלמנה ובילד הייתה רק השלב הראשון”, מסביר עו”ד תאונות דרכים שי ירון, “קרנית הציבה מכשולים לא פשוטים בפנינו בכל הנוגע להיקף הפיצוי. לשמחתי, הצלחנו להוכיח את תלותם הרבה של התובעת ובנה במנוח לאור היות האם אישה צעירה, חסרת השכלה ועקרת בית במשרה מלאה. כמו כן, הוכחנו כי הכנסתו של המנוח הייתה צפויה לגדול ושיש לחשבה לגבי רוב השנים האבודות בהתאם לשכר שהינו כמעט כפול משכרו בעת פטירתו”.

התוצאה הסופית הייתה פיצויים בסך כ-1.7 מיליון שקלים, תוך קיזוז כ-500 אלף שקלים בעקבות תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי. “התיק הזה מלמד אותנו פעם נוספת על המשקל הרב שיש לפנייה לעורך דין במקרה של תאונת דרכים, ובפרט תאונת דרכים קטלנית”, מסכם עו”ד ירון, “חשוב שעורכי הדין המייצגים את הנפגעים ובני משפחתם יבינו לא רק את העניין המשפטי שעומד על הפרק אלא יחושו על בשרם את הסוגיה האנושית. פיצויים לתלויים אינם עניין של מה בכך ומדובר בכספים שיכולים להגיע לכדי סכומים משמעותיים”.

בשיתוף ברק רום