צה"ל נלחם בהטרדות המיניות: משיק לומדה למניעת התופעה

בשנת 2017, שטרם הסתיימה, חלה עלייה של כ־10% בדיווחים על הטרדות מיניות בצבא. בצבא מייחסים את העלייה במספר התלונות לעלייה במודעות להטרדות מיניות. במסגרת המאבק בהטרדות תושק החודש לומדה חדשה למניעת הטרדות מיניות, שבה יצטרכו לצפות כלל המשרתים בצבא - מטוראי ועד הרמטכ"ל - לפחות פעם בשנה.

הלומדה תופץ בתחילה במחשבים צבאיים, ובהמשך תפותח אפליקציה ייעודית לטלפונים החכמים שתאפשר לחיילים לצפות בה במכשיריהם האישיים. בתום הפרק העיוני בלומדה יידרשו הצופים להכניס את פרטיהם האישיים ולעבור מבחן שבודק את הבנתם. מי שיקבל ציון נמוך מ־65 יידרש לעבור את כל התהליך מההתחלה, עד שיצליח לענות נכון על מספר שאלות מספק. ממונות יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר ביחידה תוכלנה לדעת בכל רגע נתון כמה חיילים ביחידתן כבר צפו בלומדה, וכמה עברו את המבחן בהצלחה.

משך הצפייה בלומדה נע בין 20 דקות לחצי שעה, ובמסגרתה מפורטים הסברים בנוגע למהי הטרדה מינית ומה כוללות שש ההתנהגויות האסורות על פי חוק בהקשר זה. הלומדה, שפותחה על ידי קרן ברנד מ"דניאל - בית של ייעוץ ופיתוח ארגוני", בשיתוף חברת פילת, כוללת גם סרטונים שבהם משחקים חיילים ומציגים סיטואציות שונות, וכן אנימציה הממחישה סיטואציות בעייתיות שנחשבות "אפורות".

מפתחי הלומדה ניסו להשתמש בשפה הקרובה לשפתם של החיילים, אולם השימוש בה כמובן אינו הולם ומטריד. במסגרת זו, למשל, מכונות חיילות בסרטונים "מכשיר" ונעשה שימוש בביטוי "עושה אותה". בלומדה יש הסבר מפורט גם בנוגע למהי אווירה מטרידה ביחידה, וניתן דגש מיוחד לסיטואציות "אפורות" שנחשבות לעיתים הטרדה מינית. המבחן, על פי המצויין בלומדה, הוא אם אפשר לבצע אותה התנהגות ליד ההורים או קרובי משפחה אחרים, או אפילו ליד הרמטכ"ל.

עדיפות לטירונים

כרגע קיימות שתי גרסאות ללומדה, אחת לחיילים בחובה ואחרת למפקדים ולממונות על נושא ההטרדות המיניות ביחידה. בצה"ל מתכננים כי ביחידות יתחילו לצפות בלומדה כבר בינואר, והתקווה היא שבתוך חצי שנה יצפו בה כלל המשרתות והמשרתים בצבא. עדיפות תינתן לחיילים ביחידות ההכשרה ובטירונות. כל המשרתים - חיילים, קצינים, נגדים ואזרחים עובדי צה"ל - יחויבו לצפות בלומדה ולהשיב על השאלות שבה לפחות פעם בשנה.

"על פניו, לומר לחיילת 'את כוסית' זו לא הטרדה מינית על פי החוק היבש, אבל חייל צריך לשאול את עצמו אם היה אומר את זה לקרובת משפחתו. צריך לדעת באילו מילים מותר להשתמש ואילו יכולות להיות מטרידות", אמרה ל"ישראל היום" ראש המדור למניעת הטרדות מיניות ביחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, רב סרן מרב חתן־גולדשטיין.

בלומדה מצוין כי אחד משבעה משרתים ואחת מארבע משרתות בצבא נתקלים באירוע של הטרדה מינית במהלך שירותם. על פי נתוני הצבא, בשנת 2016 דווח על כ־800 הטרדות מיניות בצבא, בכ־50% מהמקרים המטרידים היו חיילים בחובה ובשאר המקרים המטרידים היו אנשי קבע, קצינים ונגדים, אזרחים עובדי צה"ל, שוחרים או עובדי קבלן.

כ־20% מהמתלוננות ומהמתלוננים הגישו תלונה במצ"ח, וכ־20% נוספים טופלו משמעתית בצבא. שאר המתלוננות והמתלוננים קיבלו סיוע במרכז מהו"ת (מרכז התמודדות ותמיכה), אך חשוב להדגיש שלא בכל המקרים ננקטו צעדים נגד המטרידים, בעיקר בשל אי הסכמה של המתלוננות והמתלוננים.

"מחויבים לחיילים"

"צה"ל הוא אחד הגופים שמובילים את נושא הטיפול בהטרדות מיניות", מדגישה רס"ן חתן־גולדשטיין. לדבריה, "כל חיילי החובה משרתים בצבא מכוח חוק, ואנחנו מחויבים לוודא שסביבת העבודה שלהם בטוחה ושאף אחד לא מדבר אליהם לא יפה או נוגע בהם בצורה לא ראויה. אנחנו מקווים שהלומדה תגביר את המודעות ושהחיילים יבינו את הניואנסים".