דו"ח העוני: מגמת הירידה בעוני בישראל נמשכת

הביטוח הלאומי פרסם את "דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים לשנת 2016".הדו"ח מודד עוני יחסי, כלומר, הגדרת העוני משתנה משנה לשנה בהתאם לרמת החיים של מעמד הביניים. בהשוואה לשנת 2015 חלה ירידה במספר העניים בישראל.

על פי המדד,שיעור הילדים העניים בישראלבשנה הקודמת עמד על 30.0% ואילו השנה עומד שיעורם עם 29.7%. אלא שבמדד 2016, לראשונה הוכנסה גם האוכלוסייה הבדואית, שהעלתה את אחוז הילדים העניים בישראל ל-31.2%.

בעשור האחרון עלה קו העוני בכ-70% בזמן שמדד המחירים לצרכן עלה רק בכ-20%. המשמעות היא שבאמצעות משכורת בגובה קו העוני ניתן כיום לרכוש סל מוצרים גדול יותר בכ-43% מהסל שהיה ניתן לרכוש לפני עשור.

למרות זאת, שיעור העניים על פי ההגדרה של הביטוח הלאומי יורד בעקביות שנה אחר שנה.שיעור המשפחות העניות ירד מ-19.4% בשנת 2012 ל-18.1% בשנת 2016, שיעור הנפשות העניות ירד מ-23.5% ל-21%, שיעור הילדים העניים ירד מ-33.7% ל-29.7% ושיעור הקשישים העניים ירד מ-18% בשנת 2012 ל-16.7% בשנת 2016. השוואה לשנים מוקדמות יותר בעייתית בגלל שינוי בשיטת המדידה.

תחולת העוני של משפחות עם שני מפרנסים בקרב יהודים לא חרדים עומדת על שיעור אפסי של כ-2% ובכלל האוכלוסייה על כ-5%. חלקם של החרדים והערבים מהאוכלוסייה הענייה עומד על כ-54% למרות שחלקם באוכלוסייה הוא כ-20%. עד שנת 2015 עיקר הירידה בשיעור העניים נבעה מהכניסה המאסיבית של חרדים וערבים לשוק העבודה, כתוצאה מהקיצוץ והשחיקה בקצבאות בשנים קודמות.

השנה חלק גדול מהירידה נובע ישירות מהגדלת קצבאות הילדים. מדובר בהשפעה לטווח קצר. על פי סקירה של הכלכלן הראשי באוצר, תעסוקת הגברים החרדים ירדה ל-51% ברבעון השני של 2017 לאחר שהגיעה לשיא של 54% בסוף 2015. אם עליית הקצבאות תמשיך לגרום לנסיגה בשיעור התעסוקה בקרב אוכלוסיות אלו, ייתכן שנראה בשנים הבאות עלייה בשיעור העוני או לפחות עצירה של מגמת הירידה.

מדד הג'יני לאי-שוויון אף הוא צנח דרמטית בשנים האחרונות הן ביחס להכנסה פנויה (אחרי תשלומי העברה ומסים ישירים) אך חשוב מכך גם ביחס להכנסה כלכלית (כלומר ביחס לשכר ברוטו). המשמעות היא שקבוצות אוכלוסייה שלא השתלבו בשוק העבודה בעבר, נכנסות יותר ויותר למעגל התעסוקה ולנשיאה בנטל.

עדיין האוכלוסייה הענייה בישראל // צילום: אורן בן חקון

בהשוואה בין לאומית, ישראל ממשיכה להוביל לרעה את שיעור העוני בקרב נפשות על פי הגדרת העוני היחסי להכנסה פנויה. חשוב לזכור כי מדובר במדד אי שוויון ולא בהשוואה אמיתית של עוני על פי היכולת לרכוש סל מוצרים בסיסי. כך למשל בצ'כיה שממוקמת במקום השני ב-OECDרמת החיים נמוכה בהרבה מאשר בישראל וסביר להניח שהרבה "לא עניים" בצ'כיה היו שמחים לבוא לישראל ולהיות מוגדרים כעניים. במדידה על פי הכנסות כלכליות שיעור העוני בישראל נמוך ממוצע ה-OECD.עיקר הפער נובע מכמות הקצבאות מה שמעלה שוב את השאלה האם הדרך הנכונה היא הגדלת הקצבאות שתשפר את מיקומנו אך עלולה להנציח את העוני לטווח הארוך או דווקא קיצוצים כואבים שיקטינו את העוני גם בטווח הארוך ויקטינו את התלות במדינה של האוכלוסיות המועדות לעוני.

בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית, שיעור המשפחות העניות הוא 10.85%, שיעור נמוך מממוצע ה-OECDודומה לאנגליה וניו-זילנד. כמו כן, מחקר של פורום קהלת מצא שהאוכלוסייה בישראל צעירה הרבה יותר מהאוכלוסייה במדינות ה-OECDומספר הילדים למשק בית גבוה הרבה יותר מה שאומר שהמשכורת של ההורים מתחלקת ליותר נפשות. בנטרול נתונים אלו שיעור העוני של כלל האוכלוסייה בישראל נמוך מממוצע ה-OECD.