ביקרנו במסעדה של אמן הבשר המפורסם

החיבה העזה שלי לבשר ולרשתות החברתיות, חשפה גם אותי לסרטונים הויראליים של Nusr-Et, מי שחלקכם מכירים כ #salt_bae, השף/ קצב הטורקי שמטפל בנתחי בשר כשהוא מרכיב משקפי שמש וממליח בסוף בצורה קצת מצחיקה או מוזרה. החשיפה הזאת עוררה תהיה, הוא באמת יודע מה לעשות עם הבשר יותר טוב מכולנו או שכל הג׳אגלינג עם נתחי בשר והטריקים ששמורים בדרך כלל לברמנים מיומנים ובקבוקי אלכוהול הם סתם "שואו" יפה לעין?

בשנים האחרונות עברתי לתזונה שמבוססת על עקרונות הפליאו. בקצרה, מדובר בתזונה עתירה בבשר ובשומן שבעיקרה מתבססת על תזונתו של האדם הקדמון. באופן בלתי נמנע ההתעסקות והעניין שלי בבשר גברו, מתכונים, שיטות ומידות עשייה, גידולים מיוחדים, סוגי נתחים, מסעדות בשר בארץ ובעולם. 

סטייק 500 גרם מפנק במחיר משתלם // צילום: בן אמסלם

טורקיה היא מולדתו של נוסראט, ושם נמצאות כמה מהמסעדות שלו. עבורי טורקיה היא יעד מאוד פופולרי לעצירה בין טיסות למרחקים ארוכים ובאחת השהיות האחרונות שלי באיסטנבול, חבר העלה את הרעיון - למה שלא נצא מהשדה ונסע ישר לגריל של הקצב המפורסם? גוגל מפות הראה מרחק נסיעה של מעל לשעה בין שדה התעופה למסעדה של Nusr-Et, מה שגרם לי לדחות את הביקור, אבל במקביל להבטיח לעצמי שבפעם הבאה אני אדאג לשהות כמה שעות יותר באיסטנבול, כדי שהזמן לא יהווה בעיה.

בשרים משובחים מוצגים בויטרינה // צילום: בן אמסלם

היום הזה לא איחר להגיע. טיסה לפיליפינים דרך איסטנבול, אפשרות להמתנה של שעתיים, 4, 6 או 10 שעות בין הטיסות. הלכתי על 10, סגרתי את כרטיס הטיסה וכמובן מיד ניגשתי להזמין מקום במסעדה. הגעתי בזמן שקבעתי, רעב אך מחויך, הצהרתי בגאווה בפני המאחרת שיש לי הזמנה לאדם אחד והיא הובילה אותי למקום שלי במסעדה הכל כך מדוברת. 

בדרך פנימה אפשר לראות בצד אחד את המטבח, גריל גדול מאוד, ויטרינת בשרים מרשימה וסוללה של טבחים, שהגבירו את תחושת הרעב. מהצד השני עמדת מרצ׳נדייז שהחזירה את החשש ממלכודת תיירים ממותגת. הגענו לשולחן גדול ועמוס בסועדים, ההושבה היא משותפת, כזאת שרואים בארץ בחומוסיות או בברים שכונתיים בדרך כלל, נראה שהשולחנות הפרטיים שמורים לקבוצות גדולות יותר מאדם אחד או שניים. עד שהתפריט הגיע הייתה לי הזדמנות להעיף מבט במנות שעל השולחן הגדול, המראה בהחלט מרשים: סטייקים גדולים ועסיסיים, סלטים עשירים, ומנות בשריות בצורות וחיתוכים מיוחדים. 

הבשרים נצלים בקפידה לעיניי הסועדים // צילום: בן אמסלם

הזמנתי לי סלט לפתיחה, ולמנה העיקרית החלטתי ללכת על שנקראת קובה נוסראט, השילוב בין המילים קובה ו Nusr-Et נראה לי כמו משהו שאי אפשר לטעות בו, המלצר הודיע לי באכזבה שהקובה נגמר ונאלצתי לעבור לתכנית ב׳, סטייק ״דאלאס״ 500 גר׳. בזמן שהסטייק היה בהכנה ואני נשנשתי את הסלט, שהיה טעים וטרי, המלצרים המשיכו להגיע עם מנות יפות להפליא. אחת מהן היא מה שתוכלו לראות פה בסרטון, צלחת גדולה עם נתחי בשר, שמגיעה עם טבח שממשיך לטגן את הבשר בשלולית חמאה רותחת שנמצאת בתוך הצלחת, ומגיש אותו לסועדים בתנועות חדות ומבט רציני, ממש כמו נוסראט המקורי. 

למרות המרצ'נדייס, לא מדובר במסעדה שהיא מלכודת תיירים // צילום: בן אמסלם

הסטייק שלי הגיע, גדול, עבה, ונראה מאוד עסיסי. הוא הגיע עם תוספות של חצי תפוח אדמה אפוי וצלוחית של עלי תרד בשמנת,  מנה מאוד ישירה ולא מתוחכמת יחסית למה שאני רואה מסביבי. מהרגע הראשון זה היה סיפור הצלחה - המראה והריח היו יוצאי דופן, הבשר היה כל כך רך שניתן היה לחתוך אותו בלחיצת סכין קלה, הצבע האדמדם המושלם ורמת האיזון בין בשר לשומן, הכל היה פשוט מושלם וכך גם הטעם, מה שהעלה בראשי את השאלה אם זה הסטייק הכי טוב שאכלתי. אני לא אוהב להכריז הכרזות כאלה תחת השפעה של טעם כזה נהדר, אבל יכול מאוד להיות שהתשובה היא כן.

כמה זה עולה? סטייק גדול עם שתי תוספות, סלט עשיר, בקבוק סודה קטן ב167 לירות טורקיות (כ150 ש״ח). זול יחסית למסעדת בשר בארץ. לצערי לא יצא לי הפעם לטעום מנות נוספות, אבל יש לי לאן לשאוף בפעם הבאה שאני מבקר בעיר שמתהדרת במסעדה של Nusr-Et.

ציון: כצפוי, 10 בסטנדרט המאוד לא קשוח שלי. מומלץ מאוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו