האם חברת סוני בדרכה למשק הישראלי?

בשנה שעברה המכירה של אלטרייט, חברת השבבים מהוד השרון, לענקית היפנית סוני עוררה התרגשות, ובצדק. כמו חברות אחרות ביפן, סוני המדורגת 71 בדירוג החברות הגדולות בעולם, עם הכנסות של כ־80 מיליארד דולר בשנה, מעולם לא התעניינה בישראל. אולם במסגרת ה"רוד שואו" של המשלחת הישראלית בראשות שר הכלכלה אלי כהן, נפגש השר עם קאזו היראי, מנכ"ל ונשיא התאגיד, במשרדי החברה בטוקיו.

עצם הפגישה היא הישג לא מבוטל - נשיא סוני לא נפגש עם נבחרים ממדינות זרות אם אין לו כוונה עסקית, או לכל הפחות הוראה מבכירי ממשלו. בשני המקרים מדובר בקריאת כיוון ליחסים העסקיים בין המדינות.

הוכחה לכך שלא מדובר בפגישת נימוסים בלבד היתה העובדה שכל חברי המשלחת אף הוזמנו לסיור במעבדות החברה - מקום שמור ומוגן שלא רבים מורשים לבקר בו.

"סוני שואו רום" של החברה לא נועד לקדם מכירות, לצורך זה יש אלפי "שואו רומס" אחרים, לא במטה החברה. הסיורים בחדר התצוגה של החברה נועדו לביקורים של מפתחים, משווקים של החברה ולקבלת חוות דעת על מוצרים בהתהוות. בחדר התצוגה הוצגו לחברי המשלחת מסך קריסטל בגודל של כ־6 מטר על 3 מטר, המורכב ממאות יחידות.

הרעיון הוא שניתן להרכיב ממנו כל גודל שהלקוח מעוניין בו, והוא אינו מוצע בגדלים סטנדרטיים. איכות התצוגה של המסך היא בלתי נתפסת, וחדות הסרטונים שהוצגו בו היתה קרובה מאוד לתחושת התלת־ממד.

עוד מציעה החברה מעין עששית בצורת גליל בגובה של כחצי מטר המפיקה צלילים באיכות של מערכת סראונד משובחת במיוחד, ומזנון מעוצב שבאמצעות שלט נפתח למקרן וליתר אמצעי המדיה המובנים בתוכו. בחדר הקרנה מיוחד ניתן לצפות בסרטי קולנוע שהופקו בחברה, ובחדר מוזיקה ניתן להקשיב ללהיטים של יוצרים החתומים עם החברה להפקת פסי הקול שלהם מאז שנות השישים ועד היום, לפי עשורים.

אך גולת הכותרת היא חדר המוצרים שנמצאים כעת בשלבי פיתוח מתקדמים של החברה. אחד מהם הוא מקרן ממוחשב מעל שולחן עבודה רגיל. המקרן מסוגל לסרוק ספרים, למשל, ואחרי הסריקה ניתן לעיין בספר שהמקרן מוסיף לאיוריו בשחור מגוון צבעים המוקרנים עליו ועושים לו הנפשה. בנגיעה בדמות מהספר ניתן לגרור אותה מהספר לשולחן העבודה ולמעשה לבנות סביבה חדשה. גם את הטקסט מהספר ניתן להעתיק במגע מהספר לשולחן העבודה. כך, למעשה, הדפוס הישן הופך לפלטפורמה נוחה לעבודה בסביבה הווירטואלית החדשה.

אם חושבים על מתכננים, מהנדסים, ארכיטקטים ועוד, הפורסים תוכניות עבודה מודפסות וצריכים לעבד אותן מבינים את הפוטנציאל העצום שבפיתוח הזה. והוא רק אחד מיני רבים, כמובן. תאגיד הענק, המבוסס על חדשנות בלבד, הוזמן על ידי השר כהן להיות חבר בפורום החדש שהשר ומקבילו היפני, הירושיג סייקו, הקימו: ה־JIIN - רשת עבודה יפנית־ישראלית לחדשנות. מדובר בנציגי חברות שנפגשו בשבוע שעבר לפגישת עבודה ראשונה וימשיכו לקיים פגישות להעברת מידע ושיתופי פעולה בתחומי החדשנות. שרי הכלכלה - הישראלי והיפני - חתמו על הסכם שיתוף פעולה מעשי, עם יעדים ותוכנית עבודה לשנת 2018.

עם החתימה על ההסכם אמר השר כהן: "יפן, הכלכלה השלישית בגודלה, היא יעד יצוא מרכזי להתפתחות היצוא הישראלי. הידוק היחסים המדיניים עם יפן וביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת יפן בארץ מתחילים לתת אותותיהם ורואים זאת בהגדלת העסקאות גם בצד המסחר והשירותים. אנו ממשיכים בפעילות למשיכת חברות בינלאומיות לישראל, ויחד עם תמריצים ליצואנים ועבודות מכון היצוא ומנהל סחר חוץ נפעל לחצות את רף ה־100 מיליארד דולר, יעד היצוא השנתי, שנכון לעכשיו יפן מהווה פחות מ־1% ממנו".