"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקיפה מדודה, תגובה מדודה

בג'יהאד קיוו לגבות מישראל מחיר דמים, אבל נשמרו שלא לעבור את הגבול • ירי סטטיסטי כזה מבוצע כדי לצאת ידי חובה, אבל מבחן התוצאה עלול לתעתע: לו היו חלילה הרוגים, היתה התגובה הישראלית חריפה בהרבה • פרשנות

, עודכן
0
ענן עשן לאחר תקפית צה"ל בעזה // צילום: אי. אפ. פי // ענן עשן לאחר תקפית צה"ל בעזה // צילום: אי. אפ. פי ,
ענן עשן לאחר תקפית צה"ל בעזה // צילום: אי. אפ. פי // ענן עשן לאחר תקפית צה"ל בעזה // צילום: אי. אפ. פי

מבעד להצהרות הלוחמניות, נשמעה אתמול אנחת רווחה משני צדי הגבול ברצועה. ישראל והפלשתינים היו מרוצים מכך שתגובת הג'יהאד האסלאמי על פיצוץ המנהרה עברה באופן מינורי, ונמנעה ההסלמה ששני הצדדים לא רצו בה.

האירוע עצמו היה מחושב מאד, ומתוכנן מאד. בדיוק ביום ה־30 לתקיפת המנהרה, נורה מטח של מרגמות שכוונו רק למטרות צבאיות, כלומר כאלה שנחשבות "לגיטימיות" כחלק מהלחימה: מוצב צבאי, ומפעל אירעי שמספק בטון לעבודות הקמת המכשול החדש.

בג'יהאד קיוו מן הסתם לגבות מישראל מחיר בדמות נפגעים, אבל נשמרו שלא לעבור את הגבול - בלי לסכן אזרחים, בלי להשתמש באמצעי לחימה מתקדמים יותר שמחזיק הארגון, בלי פעולה שתחייב את ישראל לתגובה קשה. לכאורה, ההגדרה המתבקשת לירי סטטיסטי כזה היא לצאת ידי חובה, אבל מבחן התוצאה עלול לתעתע; לו היו, חלילה, הרוגים בתקיפה - ובעבר כבר נהרגו לא מעט ישראלים מירי מרגמות מעזה - היתה התגובה הישראלית חריפה בהרבה.

סביר שהפעולה המדודה הזאת קיבלה את אישורם של כל ראשי הארגון, לרבות ההנהגה הצבאית בדמשק. אפשר שהיא גם תואמה עם חמאס, כהכנה לתגובה הישראלית. מאז מבצע צוק איתן מקפידים שני הארגונים על תיאום, שכחלק ממנו קיבל הג'יהאד האסלאמי את אישור חמאס לחפור את המנהרה ההתקפית לשטח ישראל.

התיאום הזה עבד שעות נוספות בחודש האחרון. חמאס הפעיל לחץ אדיר על הג'יהאד להימנע מתגובה, ורשם לעצמו הצלחה לא מבוטלת. העובדה שהג'יהאד ספר עד 1,000 לפני שהגיב, ופעל מהראש ולא מהבטן, היא הוכחה לכך שהרציונל גבר הפעם על האמוציות ברצועה.

היו לכך שלוש סיבות נוספות: לחץ מצרי, תהליך הפיוס עם הפת"ח, ובעיקר - הרתעה ישראלית חזקה, ששוללת מהארגונים בעזה כל רצון להתגלגל מחדש ללחימה שתביא עוד חורבן על הרצועה.

כמו התקיפה, גם התגובה הישראלית היתה מדודה. ששה יעדים הותקפו אמנם - מחציתם של הג'יהאד שאחראי לירי, ומחציתם של חמאס שאחראי לנעשה ברצועה - אבל העובדה שלא דווח על נפגעים מעידה שישראל הקפידה שלא לדרדר את המצב גם מצידה.

משמעות הדבר היא שאם לא תהיה התפתחות בלתי צפויה, אירוע המנהרה הוא תיק סגור. בידי ישראל מוחזקות עדיין גופותיהם של 5 חופרים שנהרגו בפיצוץ המנהרה, אולם הפלשתינים לא מגלים כרגע עניין מיוחד לקבל אותן, לצערה המופגן של ישראל, שקיוותה כי הן יסייעו בהחזרת גופותיהם של חללי צוק איתן הדר גולדין ואורון שאול.

ובכל זאת, הערת אזהרה מתחייבת: המצב בעזה רע מאוד. אם שיחות הפיוס יקרסו, כמצופה, לא ייוותר לאזרחי הרצועה אפילו זיק של תקווה. במצב הזה, עלולים ארגוני הטרור לתעל את הזעם העממי כלפי ישראל, מתוך תקווה שהסלמה ולחימה יסייעו להם לפרוץ את המצור. זאת תהיה סיטואציה נפיצה במיוחד, שעל ישראל להיערך אליה מראש, ולא לסמוך על כך שההרתעה וההיגיון יפעלו בהצלחה שוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר