"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה בוער

מי כבר יכול להרשות לעצמו לראות טלוויזיה בשעות אחר הצהריים? • אקטואליות, רשת 13, 15:00

,עודכן
"אקטואליות". שואלת את השאלות הקשות

יש משהו מעודד בכך שב"אקטואליות" דנים בעניינים אקטואליים עם רוב נשי. בסך הכל מדברים שם על אותם הנושאים שמדברים עליהם במהדורות החדשות ובמגזיני סוף שבוע, אפילו כל הפרצופים המנופחים מחשיבות עצמית שמאפיינים את אולפני השישי למיניהם, מגיעים בילט אין, אבל כאמור עם רוב נשי מוחץ. שמישהו יתקשר לחוג למגדר באוניברסיטת תל אביב, ויציע להם תוכנית לימודים חדשה.

אבל ברור שיש הבדל, אחרי הכל, התוכנית המדוברת משודרת בשעות אחר הצהריים ובחוץ העולם מתרוצץ. מי כבר יכול להרשות לעצמו לראות טלוויזיה בשעות הללו? אפילו הנשים שלכאורה התוכן הזה אמור לפנות אליהן, עסוקות למדי בעניין השולי הזה שנקרא פרנסה.

הקהל הגברי הוא כמובן לא פקטור, אלא אם כן המוכר בפיצוציה החליט שנמאס לו מהטרנסים. החלטתי להקדיש זמן לתוכניות הללו, אשכרה בקטע מקצועי. לראות טלוויזיה בשעות הללו, תמיד נראה לי כסוג של חטא, בזבוז זמן אמיתי. אבל עבודה אתם יודעים.

אתמול התארח בתוכנית חבר הכנסת אורן חזן. ההיסטוריה של הבחור מוכרת, כולל עברו כמנהל קזינו ושאר מעללים. ממול ישבה מרגלית צנעני, שגם היא פילרטטה עם החוק מהצד הלא נכון. שאר הפאנל הנשי הופיע כשהצבע הבלונדיני בשיער בוהק היטב במסכי ה־HD. מהר מאד התברר שלפחות במקרה של חזן, כל השאלות הקשות נשאלות, כולל זאת המעניינת, מי בעצם האיש בליכוד שהדליף את התחקיר על דני דנון.

חזן ענה בכנות שמדובר באיש שכנראה איבד את מקום העבודה שלו. זו היתה עבודה עיתונאית ראויה, שהיתה עוברת גם בשעה מאוחרת יותר.

אחר כך עורכת הדין שני אילוז, דיברה על אוייבים בתוך הכנסת, כשהיא מתכוונת כמובן לנציגים הערבים. בטוח שאיפשהו, בתור בקופת חולים, מישהי הנהנה בראשה והסתכלה במספר שלה, בתקווה שתורה יגיע סוף סוף. בפאנל הסכימו: "שאורן חזן הפתיע לטובה". נדמה לי שזה אומר ימינה בטינדר.

בארכיון התוכניות מצאתי את התוכנית הראשונה בה לקחה חלק מנכ"לית פייסבוק עדי תאני־סופר בראיון מיוחד, ובפאנל ניתן היה למצוא את ציפי רפאלי, שהוצגה כאמא וכסוכנת של בר רפאלי. זו היתה פיסת טלוויזיה שאף בר דעת לא היה נותן לה עוד יום ניסיון. אבל מחוסר ברירה כנראה, התוכנית המשיכה ואפשר לומר אחרי הצפייה שלי אמש, שהיא השתפרה ושווה את אחוזי הרייטינג הבודדים שלה.

שרון כידון מתפקדת כמבוגרת האחראית. כמי שאזור המחייה הטבעי שלה הוא שעות הפרה־פרה־פריים טיים, היא עושה זאת בנוכחות מרשימה למדי, שאופיינית לדומות לה בתוכניות המדוברות בארצות הברית. היא שולטת באקטואליה הישראלית, מעמיר מולנר ועד הנעשה בברנז'ה, ונדמה שיועדה לתפקיד.

בשעה 16:00, עברו למבזקן גבר, שזה גם היה חידוש מרענן למדי, בעולם ששתי מנחות טלוויזיה לבושות באותו אופן, שווה אייטם ענקי בעיתון.

רגע לפני שיצאתי לאסוף את הילדים מהגן, זפזפתי למתחרים, בקשת היתה תוכנית עם לירון ויצמן במין הכנה לאימפריית הפינס שתגיע בהמשך, ובערוץ עשר קרין גורן הכינה איזה מאפה, והזכירה לנו שגם אם זו שעה שהפכה להיות נשית לחלוטין, חשוב להשאיר לפחות אחת מהן עמוק בתוך המטבח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר