פועלי במה

לא פשוט לזכות בתואר בארץ. אם אתה רוצה אליפות או גביע כדאי שתהיה במכבי ת"א או לפחות בהפועל י-ם. מאז 1995 (בני הרצליה, גביע) ועד העונה שעברה (חולון, אליפות ) לקחו השתיים את כל התארים שחולקו כאן.

גמר הגביע הערב, בין מכבי חיפה לפועל חולון, יהיה על בסיס של ראשוניות: קבוצה שתזכה בגביע ראשון, מאמן עם תואר ראשון וכל שחקני הקבוצה המנצחת עם גביע ראשון, למעט יהוא אורלנד, שזכה עם ירושלים.

עבור כמה שחקנים תהיה זו הזדמנות בלתי חוזרת. האקס פקטורים, השחקנים האפורים והבלתי מוערכים, יקבלו הערב את דקות התהילה שלהם.

עמית בן דוד. "עמית היה צריך להיות שחקן הבית והסמל של מכבי רעננה ואחר כך בני השרון", אומר אריק שיבק, שאימן אותו ברעננה ובנבחרת הנוער. בן דוד גדל במחלקת הנוער של מכבי רעננה, כיכב בביה"ס מטרווסט, עבר לנוער של מכבי ת"א ושיבק החזיר אותו לרעננה. הבעיה היתה שהוא התייבש יותר מדי הספסל ולקח את מקל הנדודים. תופעת הנדידה אופיינית לכל אלה שנדבר עליהם.

עירוני נהריה היתה התחנה המרכזית שלו (חמש עונות, העלה אותה מהליגה השנייה) ואבי אשכנזי לסוג של מאמן הבית. בן דוד משחק אצלו עונה חמישית בשלוש קדנציות. ניסיון העבר שלהם מוכיח שבכל פעם שהיתה בעיה ו"בנדה" היה צריך לקחת את ההובלה (כמו הפעם כשפרקינס לא שיחק), עבור אשכנזי הוא עשה את זה מצוין.

שיבק: "הוא אתלט מצוין ובנוער היה סקורר גדול. כשעלה לבוגרים הוסב לרכז וזה קצת עצר אותו, כי אין לו מסירה מושלמת וקליעה יציבה מבחוץ. הוא שחקן חכם שאפשר לשים על הגב שלו את הקבוצה אך מופנם ואולי בגלל זה הוא נדחק הצידה מבחינת התודעה". קור הרוח והחוכמה שלו באו לידי ביטוי במהלך האחרון בחצי הגמר, כשהוביל את ההתקפה המנצחת של חיפה ונתן כדור ענק למזרחי שניצח את המשחק.

ליאור ליפשיץ. בגיל צעיר הוא עזב את עומר ועבר לגור בראשל"צ כדי להתמסר לכדורסל. כשהגיע לבוגרים, נאלץ כמו לא מעט אחרים במועדון לצאת החוצה כדי לפרוח. ליפשיץ היה המחליף של הלפרין ולימונד בנבחרת העתודה, שהגיעה לגמר האירופי ב-2004.

אחד השיאים בקריירה שלו היה המשחק הגדול מול מכבי ת"א כששיחק בגליל, אבל זה לא סידר לו את הפריצה הגדולה ובעונה שעברה הוא שיחק בליגה השנייה, בגבעת שמואל. בתחילת העונה הוא ניסה מזלו באודסה האוקראינית, אבל חזר מהר. דני פרנקו חטף אותו והפך אותו לרכז הראשון הקבוע. המהירות, יד טובה לשלוש והמון ביטחון עצמי - הביאו את ליפשיץ עד הלום.

אורי קוקיה.בשקט בשקט הוא גורם לכולם להתחיל לספור אותו. השיא היה בפגרה, כשניצל זימון של הרגע האחרון לנבחרת האולימפית, הפך שם לבורג מרכזי ופתאום הוא מועמד לנבחרת הבוגרת שתשחק בקיץ באליפות אירופה. למעשה, הוא האיש שעליו נכתבה הקלישאה "את הדברים שהוא עושה לא רואים בסטטיסטיקה".

קוקיה, שגדל בנוער של הפועל ת"א והמשיך לבוגרים, ישחק הערב מול הקבוצה שבה שיחק בעונה שעברה בליגה השנייה. "עשינו טעות ששיחררנו אותו", אומר אריק שיבק, שאימן את הקבוצה. שיבק, שראה אותו בטורניר בהולנד: "הוא שחקן חכם מאוד, אחד שמחבר קבוצה, ריבאונדר התקפה מעולה, יעיל מאוד ועושה רק מה שהוא יודע". קוקיה הוא אחד השחקנים הכי קבוצתיים בכדורסל הישראלי. הוא גם סוג של מנהיג בקבוצה שלו ואחד שהזיע קשות על כל שנייה של תהילה בקריירה שלו.

גור פורת.בנו של סמל הכדורסל בעמק - אריאל פורת. הקריירה שלו נעה כל הזמן בין בסיס האם (עפולה) לקבוצות אחרות ובחזרה. פורת, שנע בקריירה שלו בין הליגה הראשונה לשנייה, מתביית העונה חזק בליגה הראשונה ובעמדת הסמול פורוורד בזכות הקליעה המצוינת מבחוץ. זו לא עונתו הראשונה בחיפה, בעבר שיחק בהפועל ובקבוצת האיחוד מ.כ חיפה.

אבנר יאור, שאימן אותו בשנתיים האחרונות בעפולה: "זה סיפור על שחקן שהתבשל לאט והתפתח מאוחר יחסית. אני חושב שהשנתיים שלנו ביחד מאוד קידמו אותו כי הוא שחקן מרכזי וחשוב עכשיו. עד אז היתה לו קצת בעיה עם סמכות ואוטוריטה. למרות שהוא בן 30 הוא עדיין יכול להשתפר. הוא הגיע למועדון גדול והמטרה שלו צריכה להיות להרוויח עוד ועוד דקות".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות