30 שנה אחרי הפיגוע נחשף מכתב של הנרצח: "אל תשכחי אותי"

שלושים שנה אחרי הפיגוע הקשה בליל הגלשונים, שבו נרצחו שישה חיילי צה"ל, מצאה מיכל שמואלי מכתב מרגש שכתב אחיה, ניב חזון ז"ל, בכיתה ב' ובו מסר מצמרר לבאות. "אל תשכחי אותי", כתב הילד שהפך לחייל שנפל בקרב.

ב-25 בנובמבר 1987 חדר מחבל לישראל כשהוא רוכב על גלשן אוויר. הוא פתח באש לעבר טנדר צבאי והרג את נהגו. לאחר מכן הסתער על מאהל צבאי בסמוך לבסיס 'גיבור'. השומר בשער נמלט כשזיהה את המחבל ואפשר לו להיכנס למתחם. חמישה חיילי נח"ל נרצחו בירי וברימוני יד שהשליך המחבל, עד שנהרג מאש של האפסנאי גדעון בשארי. מפקד הפיגוע, עבד א-רחמן אחמד עתיק, נהרג בסוריה באפריל השנה. היום (רביעי) בשעה 15:30, יתקיים טקס הזיכרון הצבאי לציון שלושים שנה לפיגוע באנדרטה המציינת את האסון בסמוך לקריית שמונה.

בתזמון מצמרר במיוחד, גילתה לאחרונה אחותו של ניב, שנרצח בפיגוע, תיעוד שנשאר אחריו. היא גדולה מניב בשש שנים והייתה אז בת 25, נשואה ואם לפעוטה בת שנתיים. לפני שנתיים, היא מספרת, העביר אב המשפחה ספר זיכרונות שמצא בביתו. הוא העביר את הספר לפני כשנה לבתו, אך במשך חודשים הוא היה מונח על שולחן העבודה שלה. רק לאחרונה, סיפרה מיכל בשיחה ל'ישראל היום', היא פתחה אותו וגילתה את המכתב המרגש.

"אבא שלי עשה סדר בבית ומצא ספר זיכרונות לפני שנתיים בערך. דפיו של הספר היו כבר צהובים והמכתב הזה התחבא בין הרבה מאוד ניירות. פתאום אני מוצאת שם את המכתב הזה שבו הוא כותב לי 'מיכל תזכרי אותי, אל תשכחי אותי לעולם'. זה היה מרגש מאוד. הוא כתב את זה כשהוא היה בכיתה ב'. אני יודעת את זה, כי אני הייתי זאת שהוסיפה בזמנו את התאריך למכתב הזה. רואים שהתאריך כתוב בעיפרון בכתב יד אחר. זה כתב שלי ברגע שראיתי את זה, מאוד התרגשתי. הרגשתי שזה ממש איתות מהעבר. איפשהו נכנס בי רצון שבאמת יזכרו אותו. שיזכרו אותו כמו שהוא היה".

בפוסט שפרסמה בחשבון הפייסבוק שלה היא קראה לקהל הרחב להגיע לטקס האזכרה לניב, במלאות שלושים שנה להירצחו. "ב-25.11.1987 דפקו על דלת ביתי מוקדם בבוקר. 'ניב נהרג' אמר קצין במדים מקומטים", כתבה. "כשנכנסתי לבית של הורי הופתעתי לראות שהם לא לבד. אבא ישב במטבח עם ספר הטלפונים והתחיל להתקשר ולהודיע. אימא ביקשה שלא יפתחו את התריס כדי שסבתא שגרה מעבר לרחוב, לא תחוש בהמולה. היא קיבלה את ההודעה מאוחר יותר וזכתה לכמה דקות של שינה מתוקה בטרם תזעק 'למה לקחת אותו ולא אותי?'".

"במונית בדרך לבית העלמין צפיתי ברחובות הריקים שפונו לכבוד השיירה עם האורות הדולקים. המונים חיכו לנו שם, ליוו את הקומנדקר ועליו הארון עטוף בדגל הלאום. לא היה אז פייסבוק או קבוצות וואטסאפ ובכל זאת רבים הגיעו והיו שם איתנו ועם ניב בדרכו האחרונה", נזכרה מיכל. "יש לי חלום שהשנה, 30 שנים אחרי שהוא נהרג, ממש כמו באותו יום, רבים יתקבצו סביב הקבר שלו ויזכרו לרגע יחד איתנו את ניב שהיה ואיננו". בסיום הפוסט היא מציינת כי האזכרה תתקיים ביום שישי – 24 בנובמבר בשעה 12:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין סגולה, פתח תקווה.

"שואלים אותי מה יהיה בטקס, אבל חשוב לי שפשוט יהיו הרבה אנשים", היא אומרת ל'ישראל היום'. "הדבר היחיד שביקשתי זה שישירו שם את 'אחי הצעיר יהודה'. אהבתי את השיר כי יש לי ניב שלי, קראתי לבני על שמו. פשוט חשוב לי שיהיו שם אנשים ואני מנסה להגיע לכמה שיותר אנשים. זה החלום שלי. יש לי שלושה ילדים ושלושתם יהיו באזכרה. הבן שלי ניב (27) לומד רפואה בפראג והבת הגדולה גרה עכשיו בבולגריה. קנינו כרטיסים לכולם וכולם יהיו איתנו".