בשיתוף ברק רום
בשנים האחרונות, יותר מבעבר, נדרשים עובדי מערכת החינוך להתמודד עם עלייה חדה במספר בעיות של אלימות בקרב ילדים ובני נוער, במסגרות החינוך הרגילות ובמסגרות החינוך המיוחד. אנשי הוראה מדווחים כי בעיות התנהגות הן אחד מהאתגרים המרכזיים העומד בפניהם. כמו כן, ניתן למצוא עדויות רבות של צוותים תומכים ומפקחים העומדים אובדי עצות מול פתרון בעיות אלו ומול אנשי ההוראה בשטח המבקשים כלים להתמודדות. נראה כי נדרשת חשיבה אחרת המכוונת למניעת התופעה כמו גם להפחתתה ברמה המערכתית.
מזה כשלושה עשורים הולך ומתפתח בתוך מערכת החינוך תחום חשוב- ניתוח התנהגות. מנתחי ומנתחות התנהגות שותפים לעשייה החינוכית ומשתלבים במסגרות החינוך המיוחד והרגיל, החל מהגיל הרך ועד חטיבות הביניים. מנתח התנהגות הוא בעל תואר ראשון ומעלה שסיים תוכנית לימודי תעודה של “ניתוח יישומי של התנהגות” במוסד אקדמי מוכר.
ניתוח יישומי של התנהגות הוא תחום מדע יישומי העוסק במציאת הקשר בין ההתנהגות לסביבה. ראיית ההתנהגות בהקשר סביבתי התלוי הן בנסיבות בהן מתרחשת ההתנהגות והן בתוצאות הנלוות לה, מאפשרת למנתח ההתנהגות לבצע שינויים סביבתיים ובכך להשפיע על הופעת ההתנהגות או הפסקתה.
תפקידם של מנתחי ההתנהגות במערכת החינוך הוא לזהות חוקיות בהקשרים בהם מופיעה התנהגות אצל התלמיד.הם עושים זאת על-ידי תצפיות ואיסוף נתונים שיטתי. בעזרת נתונים אלו נבנית תוכנית התערבות הכוללת התאמת הסביבה הלימודית לתלמיד כך שיצליח בהתנהגותו, ועידוד התלמיד לנקוט בהתנהגויות נאותות ומותאמות לסביבת בית הספר. לאורך הפעלת תוכנית ההתערבות מנתח ההתנהגות בוחן בעקביות את השפעתה על-ידי איסוף נתונים מתמשך ואף משנה אותה על-פי הצורך. יש לציין כי ערים רבות כבר כוללות ניתוח התנהגות כחלק מהמערך הבית ספרי. בערים כמו אשדוד, כפר-סבא, נתניה פתח תקווה ורחובות פועלים כבר שנים רבות מנתחי התנהגות במערכת החינוך ומקדמים אקלים התנהגותי וחברתי בבתי הספר ובגנים.
אז מהו “סוד ההצלחה” של ניתוח יישומי של התנהגות?
בניית תוכנית העבודה לקידום התלמיד, מלווה בפרוטוקול מדוייק של יישומה, צוותי ההוראה מקבלים הנחיות מפורטות כיצד לפעול, כך כשההוראות ברורות אין צורך בפרשנות. התכנית תכלול בדרך כלל התייחסות למקום הישיבה, לרמת הקושי של חומרי הלמידה, וכן הנחיות למורה כיצד להגיב להתנהגותם הנאותה והלא נאותה של התלמידים. אנשי ההוראה שותפים לבניית התוכנית אשר הותאמה ליכולתם ולסגנונם האישיים ומנתחי ההתנהגות מדגימים ותומכים בהפעלת התוכנית. באחד מבתי הספר סיפרה מנהלת שנחשפה לראשונה לתחום: “מרגע שמנתחת ההתנהגות החלה לפעול השינוי שחל בכיתה היה משמעותי, אקלים הכיתה השתנה לחלוטין והכי חשוב, המורה החלה ליישם את הכלים שקיבלה גם בכיתות אחרות וכך עוד כיתות נתרמו מההתערבות. מיד לאחר מכן החלטתי לתת עוד שעות לניתוח התנהגות וכיום מועסקת אצלנו מנתחת התנהגות כשלושה ימים בשבוע בקביעות. וכך אנו יכולים לעבוד ברמה מערכתית עם שכבת גיל שלמה במס’ כיתות במקביל וכן תוכניות לכלל תלמידי ביה”ס “.
אז מי מחליט איפה ישבו מנתחי התנהגות ,ולמה אין בכל בית ספר?
אכן, אין זה מובן מדוע לא עובדים מנתחי התנהגות בכל בתי הספר, מדוע משרד החינוך לא משבץ את המנתחים כחלק אינטגרלי ממערך הצוות הבית ספרי. מדוע מונעים מהורים ותלמידים התערבות יסודית למניעת האלימות ושיפור ההתנהגות. כרגע אין תשובה, אולי התשובה היא כי הורים לא יודעים שיש מנתחי התנהגות, אז כל מה שצריך זה לדעת שאפשר לבקש ממנהלי המסגרות מנתחי התנהגות ולעזור למגר את תופעת האלימות בתי הספר.
עמותת היל”ה - העמותה הישראלית לניתוח התנהגות, מאגדת את רוב מנתחי ההתנהגות בישראל ובכללם אלה העובדים במערכת החינוך. אתר העמותה http://www.iabaonline.com
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו