הסכם רוסי־אמריקני לביטול המנדט הבריטי ב־1 במאי
ביום שלישי, 11 בנובמבר 1947, רעש היישוב היהודי בארץ ישראל. כותרות כל העיתונים דיברו על הסכם בין ארה"ב לבריה"מ על ביטולו של המנדט הבריטי ב־1 במאי והכרזה על מדינה יהודית ומדינה ערבית ב־1 ביולי. בתקופת הביניים, שתארך חודשיים, יוקמו על ידי ועדה שימנה האו"ם "מועצות ממשלה" זמניות של שתי המדינות שבדרך.
ההסכם הרוסי־אמריקני הושג לאחר משא ומתן ארוך בין נציגי המעצמות שהתקיים בעצרת האומות המאוחדות, שישבה בלייק סקסס שבמדינת ניו יורק. הוא העלה בקרב מנהיגי היישוב את התקווה שתוכנית החלוקה תאושר עוד באותו מושב של עצרת האו"ם, שעמד להינעל.
על פי הדיווח בעיתון "הבקר", רוסיה ביקשה תחילה שהמנדט יסתיים ב־1 בינואר 1948, וארה"ב הציעה שהוא יסתיים ב־1 ביולי. אחת מהצעות הפשרה היתה שהמנדט יבוטל ב־1 בינואר ויעבור לידי האו"ם, שמצידו יבקש מבריטניה להמשיך לשלוט בארץ כנציגתו עד 1 ביולי, אז יוקמו שתי המדינות.
לבסוף סוכם על סיום המנדט ב־1 במאי, ואחריו תקופת מעבר בת חודשיים, שבמהלכה תנהל את ענייני הארץ ועדה שתמנה שלושה עד חמישה נציגים של החברות הלא קבועות במועצת הביטחון. בתקופה זו תפקח מיליציה יהודית על הסדר והביטחון במדינה היהודית, ומיליציה ערבית תהיה אחראית לסדר ולביטחון במדינה הערבית.
סופר "הצפה" בלייק סקסס, ד"ר עזריאל קרליבך, דיווח בעיתונו כי "הפשרה היא תוצאה הדדית של נסיגה מן העמדות בהן החזיקו שתי המעצמות הגדולות בחמשת הימים האחרונים. אמריקה אינה מתעקשת עוד שסמכות האנגלים תהיה מלאה עד יום העצמאות, באופן שיוכלו להתערב בהנחת יסודות המדינה היהודית, ובעיקר הערבית. הרוסים הסכימו שהאנגלים יצמצמו עד מועד זה את פעולתם ויעסקו אך ורק בשמירה על הסדר, אם כי סמכותם לא בוטלה לגמרי, כרצון הרוסים.
"הפשרה בין אמריקה לרוסיה מגבירה את האפשרות שהאסיפה הכללית תאשר את החלוקה במושב הנוכחי".
למרות זאת, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה שקיימות עדיין בעיות רבות בדרך להגשמת ההסכם. בריטניה לא הודיעה מהי עמדתה ביחס להסכם, ואם תסכים לשמור על הסדר בארץ עד 1 במאי. "זאת גם הסיבה שעדיין לא נקבע תאריך להצבעה, וכלל לא בטוח שההצעה תועלה במושב הנוכחי של העצרת", נאמר בדיווח.
בדיונים של ועדת המשנה לחלוקת ארץ ישראל הציעה אורוגוואי להקים משטר מיוחד לעיר העתיקה בירושלים ולכל שאר המקומות הקדושים בארץ ישראל. לפי ההצעה, ייכלל החלק היהודי של ירושלים החדשה בתוך המדינה היהודית, והחלק הערבי בתוך המדינה הערבית. הציר הרוסי באו"ם, סימיון צראפקין, אמר שההצעה נבונה מאוד משום שהיא פותרת את השאלה הלאומית, תוך סיפוק האינטרסים של היהודים והערבים ואף את האינטרסים של שלוש הדתות הגדולות. לעומת זאת, משלחת ארה"ב תמכה בהמלצה המקורית של ועדת החקירה לעניין ארץ ישראל, שלפיה יוקם בירושלים ובסביבותיה משטר נאמנות בינלאומי.
הלירה מתחזקת, הדולר צונח
ב־5 בנובמבר 1947 דיווח עיתון "דבר" כי "שער החליפין של הדולר מול הלירה הארץ־ישראלית החזקה הולך ומידרדר, דבר שגורם לספסרי מטבע להגיע לכאן מירדן, סוריה ולבנון, לרכוש אצל חלפני הכספים המקומיים דולרים בכמויות גדולות, ולהעבירם לארצותיהם, שם הם נמכרים על ידם לאימפורטרים (יבואנים) הזקוקים לדולרים כדי לשלם עבור הסחורות המיובאות על ידם.
"בזמן שיבואני ארץ ישראל מתקשים מאוד להשיג מהשלטונות רישיונות יבוא עבור מוצרים מאמריקה - עושים היבואנים בארצות השכנות שימוש בזרם הדולרים הזולים שמגיע אליהם מארץ ישראל, ובעזרת חוקי היבוא המקלים בארצותיהם מייבאים שפע של סחורות.
"הסחורות מוברחות ברובן מארצות ערב השכנות לארץ ישראל על ידי מערכת מבריחים מיומנת, הנשענת על התעלמות השלטונות מחד ותשלומי השוחד המשולמים לשומרי הגבולות הערבים מאידך, וכשהסחורות, שחסרות בשוקי ארץ ישראל, מגיעות הנה - הן נמכרות במחירים מופקעים".
נח הדורי, סופר "דבר", כותב כי "הגיעה השעה להתערבות השלטונות הארצישראליים, אולם ידועה מידת איטיותם וחוסר עניינם. מן הדין הוא שהמוסדות הכלכליים של היישוב ישימו קץ למעשה העושק של המשק היהודי, המעבירים לכיסי הערבים סכומים אגדיים ומעשירים אותם על חשבוננו".
הבריטים מגדילים את הקנס הקיבוצי על פעולת לח"י
ב־11 בנובמבר 1947 הודיע דובר ממשלת המנדט שהמס על הבנזין, שהוטל חודשים ספורים לפני כן על כלל האוכלוסייה בארץ ישראל כ"קנס קיבוצי", ימשיך להיות בתוקפו עד שיצטברו בקופת השלטונות 400 אלף לירות - וזאת כדי להשיב לחברת הנפט הבריטית את סך הנזקים שגרמו לה בני היישוב היהודי חודשים ספורים לפני כן.
המס הקיבוצי הוטל בעקבות פעולה של לח"י ב־30 במארס, שבה פוצצו שלושה מכלי דלק באזור בתי הזיקוק במפרץ חיפה. המכלים עלו באש, והדליקה נמשכה ימים רבים. לאחר הפעולה הודיע דובר הממשלה ש"אנשים מסוימים השחיתו בלילה אחד רבע מיליון לירות, ויצטרכו לשלם על כך", אולם עתה טיפס הקנס ל־400 אלף לירות.
סופר "הבקר" כתב בדיווחו: "פקיד בריטי אינו יכול להיות נאמן לקביעת הסכום שיש לשלם לחברה בריטית, בייחוד כשזה נעשה על חשבון יהודים בימים אלה, ובייחוד שקיימות הסתירות הנ"ל בנוגע לסכומים. מבלי להפחית ממחאתנו נגד העוול ושאיפת הנקמה בחפים מפשע, שיש בעצם הטלת הקנס הזה - יש לתבוע שתינתן ליישוב האפשרות לבדוק את חשבון הנזקים שמטילים עלינו לשלמם".
מונופולין נהגים בכפר סבא
נהגי כפר סבא הקימו לשכה כללית של נהגי אוטומובילים - מי שאינו חבר בלשכה כמעט שאינו יכול לקבל עבודת נהיגה בכפר סבא והסביבה. והנה הופיעו בשוק העבודה במושבה מספר נהגים חדשים, אזרחים וחקלאים, שרכשו לעצמם אוטומובילים, אך הלשכה הכללית של הנהגים מנצלת כאן את המונופולין ואינה רוצה בשום אופן לצרף את הנהגים האלה ללשכה. אפילו המועצה המקומית בכפר פנתה בנידון זה ללשכה, אך ללא הועיל. (הבקר, 5.11.1947)
הרחיצה בירקון - סכנה
הרחיצה בירקון מהווה סכנה חמורה והיא אסורה לחלוטין - באזהרה זו פונה קופת חולים למחוז תל אביב של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל למבוגרים ולבני הנוער.
בקשר לטעותם של חוגי הנוער ומדריכיו, שסכנת הבילהרציה אינה נשקפת יותר (בילהרציה היא מחלה הנגרמת על ידי תולעת טפילה החיה במקווי מים מתוקים וגורמת לאלרגיה ולפגיעה בכבד ובמערכת העצבים) - קופ"ח מודיעה כי בזמן האחרון אירעו כבר מקרי בילהרציה ומזהירה את התושבים להימנע מרחיצה בירקון. (הבקר 5.11.1947)
מילון חדש לשפה החיה
מילון השפה העברית החיה, מנוקד כולו, שיכיל 25,000 ערכים ו־2,500 ציורים - זוהי עבודתו של מורה צעיר, מר אבן שושן, שהוצאת "קריית ספר" מוציאה לאור. הכרך הראשון כבר הופיע, והעבודה תושלם בארבעה כרכים.
"כיוון שהשפה העברית הפכה לנכס חי, והניבים שמשתמש בהם הציבור אינם כולם אלה שהופיעו במילונים המדעיים הגדולים, נתגלה צורך להכין מילון גדול ושימושי של השפה החיה" - הסבירו לעיתונאים פרופ' טורצ'ינר, מר אברהם לוינסון והמחבר עצמו, במסיבה שנערכה בשבוע שעבר. (הבקר, 10.11.1947)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו